הנשיא, שהכריז על ביטקוין כמטבע הלאומי, רוצה למשול לעד

הארכת הכהונה לשבע שנים, הגבלת על מספר הכהונות ואפשרות למנות עוד שופטים לבית המשפט העליון: אזרחי הרפובליקה המרכז-אפריקנית מצביעים היום במשאל עם שצפוי להחזיר את מדינתם לימי דיקטטורה. המפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה מחרימה את המשאל, שנערך תחת אבטחה של כוח ואגנר הרוסי, כוחות מרואנדה השכנה וכוח להשכנת שלום של האו"ם.

הנשיא פוסטין-ארקנז' טואדרה, שנבחר לראשונה ב-2016 ושחזר את ההצלחה ב-2020, עשה כותרות בעולם כאשר הכריז על ביטקוין כמטבע הרשמי במדינה. אבל אולי יותר מכל מזוהה טואדרה, שבעבר כבר שימש ראש ממשלה בבאנגי, עם כוח ואגנר הרוסי.

החברה של יבגני פריגוז'ין מספקת לטואדרה שירותי אבטחה ולמעשה מתחזקת את שלטונו. בתמורה, השתלטו פריגוז'ין וחברותיו על משאבי הטבע במדינה, העשירה בזהב, יהלומים ויערות, וזוכים לרווחי עתק. כך, למשל, על פי האומדנים, כריתה של 30% מהעצים באגן של נהר הקונגו תניב לפריגוז'ין 890 מיליון דולר. בה בעת, הרפובליקה המרכז-אפריקנית היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם.

מכל מקום, במשאל העם היום יצביעו האזרחים על ביטול של הגבלת הנשיאות לשתי כהונות ועל איפוס הזמן של טואדרה בשלטון, מה שיאפשר לו להתמודד מחדש בבחירות ב-2025. דרך אגב, גם ברוסיה נדרשו האזרחים להצביע על איפוס הכהונות של הנשיא ב-2020.

בינתיים, רוסיה עלולה לקבל בסיס לפעולה באפריקה. בניז'ר שבאזור הסהל המערבי, התייצבה מפלגת האופוזיציה הראשית לצד הגנרל עבדורחמן טצ'יאני, שתפסה את השלטון בשבוע שעבר ומחזיקה בנשיא החוקי מוחמד באזום.

ניז'ר תחת באזום הייתה בעלת ברית חשובה של צרפת וארה"ב במערב אפריקה, במיוחד לאחר השתלטות החונטה הצבאית על מאלי השכנה. פאריז מחזיקה בניז'ר שני בסיסים, ארה"ב אימנה את חייליה לקראת מבצעים נגד קבוצות ג'יהאד הפועלות במדינה.

באופן רשמי, גינתה רוסיה את הדחת הנשיא באזום וקראה להשבת הסדר החוקי בדיאלוג. אולם תומכים של קציני הצבא שהשתלטו על מוסדות השלטון נראו בימים האחרונים מפגינים עם דגלי רוסיה. לא ברור אם הדבר מלמד על מעורבות רוסית - למשל, באמצעות מימון - או שרוסיה הפכה למעין אנטי-צרפת.

לפי שעה, אין אינדיקציה לבחישה רוסית מאחורי ההדחה, אך לרוסיה יש נוכחות לא רשמית במאלי ועדויות לפעילות בבורקינה פאסו – שתיהן שכנות של ניז'ר.

בסוף השבוע ננעלה בסנט פטרבורג פסגת רוסיה-אפריקה השנייה. השתתפו בה נציגים של 49 מתוך 54 מדינות אפריקה, אולם רק 17 יוצגו בידי ראשי מדינה. עבור רוסיה, המטרה העיקרית של האירוע הייתה להפגין את היותה לא מבודדת, ולקדם את הנרטיב בדבר "המאבק בקולוניאליזם המערבי".

לצד חיוכים וחיבוקים, חשפה הפסגה גם מתחים בין חלק ממדינות אפריקה לבין רוסיה, בעיקר סביב הסכם החיטה. היציאה החד-צדדית של מוסקבה מההסכם, שאפשר לייצא דגנים מאוקראינה, מניעת ייצוא של החיטה האוקראינית וחבלה שיטתית בתשתיות הייצוא של קייב מעמידות שורת מדינות אפריקה בפני מחסור חמור במזון, ואולי אף בפני רעב. על כן דרשו נשיאי דרום אפריקה, מצרים וסנגל מפוטין לחזור להסכם.