בהזמנת הנשיא ביידן יחל מחר (רביעי) ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי את ביקורו בארה"ב. במהלך הביקור צפוי מודי לנאום בקונגרס, הזדמנות הניתנת רק לשותפות הקרובות ביותר, ולפגוש את הקהילה ההודית במסגרת אירוע ענק - מאפיין שהפך לחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הנסיעות וממדיניות החוץ שלו.
הביקור מסמל את שיאה של מערכת היחסים בין דלהי לוושינגטון שמותירה מאחור עוינות מתקופת המלחמה הקרה. הביקור עתיד לחזק את המחויבות של שתי המדינות לאזור ההודו־פסיפי ולהעצים את השותפות האסטרטגית, הביטחונית והטכנולוגית. ארה"ב, שאחראית בין השאר לפיגור הטכנולוגי של צבא הודו בשל תמיכתה ביריבתה פקיסטן והתנגדותה להעברת טכנולוגיות, מבקשת עתה שיפתחו בפניה את הדלתות לשוק הייצור הביטחוני ההודי. הודו היא שוק מתפתח עם פוטנציאל משמעותי עבור המוצרים - בעיקר ביטחוניים - תוצרת ארה"ב.
הממשל הנוכחי העניק השנה תשומת לב מיוחדת לשיתוף הפעולה בין שתי הדמוקרטיות בתחומי הטכנולוגיות הצבאיות המתקדמות, למרות היעדר ברית ביטחונית רשמית.
לקראת הביקור הרשמי דוחף ממשל ביידן לקיצור ההליכים הביורוקרטיים הידועים לשמצה של ניו דלהי ולקידום עסקת מל"טים חמושים תוצרת ארה"ב. מאז שנקבע מועד לביקורו של מודי דוחקים מחלקת המדינה, הפנטגון והבית הלבן בהודו להוכיח התקדמות בעסקה של 30 מל"טים. נראה שעל הפרק שתי עסקאות גדולות נוספות: האחת בתחום השבבים עם חברות אמריקניות מובילות, שנועדה לסייע להודו בבניית מערך שבבים משלה כפתרון למשבר העולמי ולהקטנת התלות בבייג'ינג; והשנייה - ייצור משותף עם חברת ג'נרל אלקטריק של מנועי סילון עבור מטוסי צבא הודו.
למרות משולש היחסים הטבעי עם ישראל, הידוק היחסים בין השתיים עלול לנגוס בנתחים מהרווחים הפוטנציאליים של ישראל בעסקאות הביטחוניות והטכנולוגיות.
אבל הזדמנויות עסקיות הן רק חלק מהתמונה. בעידן של גיאופוליטיקה משתנה, שבה השפעתן של "המדינות המתנדנדות" על תהליכים גדולים יותר גוברת, עולה גם משקלה של הודו. דלהי, צריך לזכור, היא שותפה מרכזית למאמץ האמריקני להתמודד עם סין.
למרות ריבוי האתגרים בגיאופוליטיקה העולמית, הערך העליון בעיני ההודים נותר ערך העצמאות. את מדיניות אי־ההזדהות שלה המירה הודו בריבוי שותפויות, והיועץ לביטחון לאומי של הודו, ויקראם מיסרי, הבהיר כי אין בכוונת ניו דלהי להיכנס לברית צבאית עם אף מדינה. עם זאת, הודו מוכנה להעמיק את קשריה בפורומים התואמים לאינטרסים שלה, כמו הברית המרובעת הכוללת את ארה"ב, אוסטרליה ויפן, ושותפות רשמית עם ארה"ב, איחוד האמירויות וישראל (I2U2).
2024 היא שנת בחירות הן בארה"ב והן בהודו, וקשה להתעלם מהעובדה כי התזמון משחק תפקיד. הקהילה ההודית בארה"ב, שמונה כ־5 מיליון אזרחים ובעלת הכנסה חציונית למשק בית מהגבוהות בקרב הקהילות האתניות השונות, היא גם גוש ההצבעות הצומח ביותר. כמו כן, הודים אמריקנים הם בוחרים חשובים במספר מדינות מתנדנדות. נוכחותה של הקהילה במרחב הציבורי הפכה בולטת יותר בשל השתלבותם של חברי הקהילה במערכת הפוליטית.
לצד סגנית הנשיא, קאמלה האריס, אשר הפכה לאישה האסיאתית הראשונה בתפקיד, בבחירות הבאות אנו צפויים לראות דמויות נוספות כמו ויווק ראמסוואמי וניקי היילי, המתמודדים בפריימריז הרפובליקניים. במהלך ביקורו הנוכחי צפוי מודי לפגוש כ־20 מנכ"לים הודים של חברות אמריקניות ולנאום בכנס הקהילה מול 1,500 משתתפים.
גם אם ממשל ביידן החליט להניח בצד את המחלוקות, המבקרים של מודי בוושינגטון כבר השחיזו את סכיניהם, וקראו לממשל לעשות יותר כדי להתעמת עם המדיניות הלאומנית של ר"מ הודו, שלטענתם פוגעת במיעוטים - בראש ובראשונה במוסלמים. "המועצה המוסלמית ההודית־אמריקנית" הביעה את אכזבתה מההחלטה לאפשר למודי לנאום בקונגרס: במשך שנים מאשימה ארה"ב את הודו בהפרת חופש דת, ודווקא ממשל ביידן, תומך זכויות האדם, בוחר להעלים עין?
אלא שמערכת היחסים בין הודו לארה"ב מדגימה באופן מובהק כי הריאליזם ניצח את האידיאולוגיה. האסרטיביות הסינית ברחבי העולם מקרבת את שתי הדמוקרטיות הגדולות בעולם יותר מאי־פעם.
ד"ר אושרית בירודקר היא מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, יזמית, יועצת לחברות טכנולוגיה וחוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו