אירופה והעולם ציינו אתמול 76 שנים לפריצת מלחמת העולם השנייה באירופה, אך ייתכן מאוד שבעוד מספר שנים תאריך זה ייזכר גם בהקשר אחר - צונאמי המהגרים הפוקד את אירופה. אלפי מהגרים זועמים הפגינו אתמול בתחנת הרכבת קלטי בבירת הונגריה, בודפשט, בדרישה לאפשר להם להמשיך את מסעם לגרמניה, זאת לאחר שההונגרים עצרו את תנועת הרכבות לכמה שעות. נהירה המונית זאת של מהגרים, רבים מהם פליטי מלחמה מסוריה ואפגניסטן, היא הגדולה ביותר בתולדות האיחוד ומאתגרת את מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי ואת אחד מעקרונות היסוד שלה - גבולות פתוחים בין מדינות האיחוד ומדינות נוספות ביבשת שאינן חברות באיחוד שנקבעו ב־1985.
כ־1,000 מהגרים ששהו באזור תחנת הרכבת, הפגינו כאשר הם מנופפים בכרטיס הרכבת שלהם ודורשים לצאת ליעדם. המפגינים צעקו "גרמניה, גרמניה" ו"חופש, חופש" והתיישבו בהפגנתיות במקומם ליד מחסומי המשטרה.
למשפטנים לא בוער
למרות דחיפותה של הבעיה, שרי הפנים והמשפטים של מדינות האיחוד יפגשו רק ב־14 לחודש לדון בנושא, וזאת בזמן שהמשבר והמתח מחמירים מדי יום וגרמו למותם של יותר מ־2,500 מהגרים מאז תחילת השנה. אחת הסיבות שהובילו למשבר היא המחסור במנגנון לטיפול בנהירה המונית זאת של מהגרים ופליטים.
כמו כן, בדיונים הקודמים שהתקיימו בנושא לפני מספר חודשים התגלו חילוקי דעות באופן הטיפול בבעיה כמו גם מתיחויות בין המדינות הקורסות בנטל הטיפול במהגרים והדורשות שותפות הוגנת במאמץ וחלוקה שוויונית בקליטת המהגרים.
גרמניה צפויה לקלוט 800 אלף מהגרים ופליטים רק השנה, אך עצם קליטתם במדינה מפרה עקרון בסיסי בנוגע למבקשי מקלט מדיני הקובע שעליהם להירשם במדינת האיחוד הראשונה שאליה הם מגיעים, זאת במסגרת "חוקי דבלין" שחוקקו בנושא.
אלפים מהמהגרים שחצו את הגבול להונגריה מסרביה אינם מעוניינים להירשם בהונגריה אלא להגיע למדינות עשירות יותר כמו גרמניה. ההונגרים מצידם, דרכה עברו שלשום שיא חדש של מהגרים, מנסים למנוע את כניסתם, אך גם מנעו את המשך מעברם לגרמניה.
זהו ביטוי למבוכה הגדולה של מדינות האיחוד לאחר שיום לפני כן הונגריה ואוסטריה איפשרו למהגרים מעבר חופשי בהפרה של "חוקי דבלין". הגרמנים מצידם הודיעו שיקלטו את הפליטים הסורים אך טוענים כי "חוקי דבלין" עדיין תקפים.
• • •
הגדר בהונגריה לא עוצרת אף אחד | רונן דורפן, הונגריה
זורמים בלי הפסקה: מהגרים או פליטים?
בשתיים אחר הצהריים כבר חודשו הרכבות מערבה וצפונה שהופסקו בבוקר על ידי הממשלה ההונגרית בגלל משבר הפליטים. אבל את מדרגות תחנת הרכבת קלטי חוסמים שוטרים הונגרים חסונים. אין כניסה ללא דרכון - ולפליטים הסורים אין דרכון. הסורים מוחים - במקום מתארגנת הפגנה ספונטנית. "גרמניה, גרמניה", זועקים הפליטים ומניפים שלטים "מרקל אנחנו אוהבים אותך" או "גרמניה הצילי אותנו". אחרים מניפים את כרטיסי הנסיעה שקנו בכסף מלא.
אבל השוטרים בהונגריה עושים את עבודתה של הקנצלרית בברלין בנאמנות. כי זו האירוניה: הממשלה ההונגרית מדברת על יד תקיפה נגד המהגרים, אבל למעשה עושה כל מאמץ לשמור עליהם בהונגריה ולמנוע מהם להמשיך לגרמניה. למהגרים אין שום עניין אמיתי להישאר פה. הכלכלה עדיין רחוקה מלהיות כלכלה מערבית, עבודה אין, וגם חיים איסלמיים אין. במפקד האחרון ב־2011 עמד מספרם של המוסלמים בהונגריה על 6,000 בני אדם.
יום קודם לכן במעבר גבול בלתי רשמי בין הורגוש שבסרביה לרוסקה שבהונגריה המצב שונה לחלוטין. הלכתי על מסילת הברזל הישנה מהורגוש לסגד, שכבר מזמן לא פעילה. הליכה של קילומטר־שניים בתוואי נוח ואתה מגיע לגדר המפורסמת - שהביאה לראש הממשלה ויקטור אורבן ביקורת מכיוון אירופה. הונגריה מואשמת תדיר בלאומנות קיצונית. נוח פוליטית לאורבן שהאיום העיקרי על שלטונו כנראה מגיע מהימין הקיצוני ממש. נוח פוליטית למרקל במדינה שבה הממשלה לא יכולה למכור שנאת זרים. אפילו באיצטדיוני גרמניה יש הפגנות בעד הפליטים.
אז הגדר אולי משיגה איזושהי מטרה פוליטית, כמכשיר להפסקת ההגירה משמעותה אפס. הגדר עצמה נמוכה ובוודאי לא תעצור פליט. באזור המסילה בכלל יש הפסקה בגדר. אין לגדר גם שום משמעות חוקית. השוטר ההונגרי רשאי אמנם לעצור את הפליט, אבל הוא אינו יכול להחזיר אותו לסרביה, שמצידה עושה כל מאמץ שהפליטים ייכנסו וייצאו מתחומה במהירות.
שהיתי כשעה במעבר בגדר. העוברים היו ברובם סורים. כ־50 אנשים עברו בשעה הזו. כלומר בוודאי לא פחות מ־750 ליום. בלי הפסקה. וזו רק פרצה אחת מכמה בגדר. לא ברור כמה מעברים יש לאורך גבול של 70 ק"מ. הפליטים כמעט לא מאמינים כשהם שואלים את העיתונאים איפה הונגריה ומגלים שהגיעו.
יהיה יומרני לקבוע כמה מהנודדים באמת הגיעו מאזורי מלחמת וזכאים למעמד הפליט. אבל הם לא עניים מרודים. "לעניים באמת אין סיכוי לברוח ממה שקורה שם", אמר לי מורה סורי שמכר את ביתו בדמק כדי לממן את המסע, "שאללה ירחם עליהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו