יירוט טיסת "מלזיה איירליינס" באוקראינה: "רוסיה סיפקה את הנשק לבדלנים, הטיל שיירט את המטוס היה מתוצרתה"

"הפדרציה הרוסית תיאמה את הפעולות הצבאיות של הבדלנים מ'רפובליקת דונצק', מימנה וסיפקה נשק לחמושים, אך גם ביצעה פעולות צבאיות בעצמה. רוסיה הייתה בשליטה מלאה על 'הרפובליקה'", כך קבעו לפני זמן קצר השופטים ההולנדים, המקריאים בשעה זו את החלטתם בפרשת יירוט המטוס המלזי ביולי 2014 מעל שמי אוקראינה. עוד קבעו כי הטיל נורה מעיירה שהייתה בשליטת הבדלנים. 283 נוסעים ו-15 אנשי צוות נהרגו באסון.  

בית המשפט הרשיע שלושה מתוך ארבעת הנאשמים בתיק. הארבעה הואשמו בתיאום והעברת הנשק לזירת הירי.   

ללא נאשמים על הדוכן, קבע בית המשפט המחוזי של האג כי הם היו אחראים להבאת מערכת "בוק" הרוסית שממנה יורט המטוס בואינג 777 של מלזיה איירליינס. המטוס היה בדרכו מאמסטרדם לקואלה לומפור. המטוס המריא מאמסטרדם בשעה 12:31 מנמל התעופה הבינלאומי והקשר עם כלי הטיס אבד בשעה 16:20 (שעון מקומי) בגבול בין רוסיה לאוקראינה.

החקירה התנהלה שנים ארוכות בידי הוועדה לבטיחות של הולנד (DSB), בשיתוף צוות חקירה מיוחד של הרשויות ההולנדיות. מסקנת החוקרים הייתה כי המטוס הופל באמצעות טיל קרקע-אוויר של מערכת רוסית "בוק" בעודו עובר מעל חבל דונבאס שנשלט בידי הבדלנים הפרו-רוסים. החוקרים קבעו כי המשגר הגיע מחטיבת ההגנה האווירית 53 הרוסית, שיושבת במחוז קורסק.

הנאשם הבכיר מכולם הוא איגור גירקין (סטרלקוב), לשעבר קולונול ב-FSB (השב"כ הרוסי), ששימש כשר ההגנה של "רפובליקת דונצק" – האזור שמעליו עבר המטוס. בימים אלה משרת גירקין (51) בחזית עם הכוחות הרוסים.

שלושת הנאשמים האחרים הם סרגיי דובינסקי, קצין מודיעין רוסי בדימוס; אולג פולטוב, קולונל לשעבר בחיל הנחתים הרוסי; ולאוניד חרצ'נקו, אזרח אוקראינה שעבר לצד הבדלנים והיה מפקד יחידת מודיעין של "רפובליקת דונצק".

גירקין, דובינסקי וחרצ'נקו נמצאו אשמים ביירוט המטוס ובהרג של 298 בני אדם. פולטוב דווקא זוכה מכיוון שבית המשפט לא מצא די ראיות להוכיח שהיה קשור לירי עצמו. על שלושת המורשעים הוטל לפצות את קרובי הקורבנות בסכום כולל של 16 מיליון יורו.

בית המשפט התכנס בנמל התעופה סכיפהול. מאות קרובים הגיעו למקום, שבו נפרדו מיקיריהם לפני שמונה שנים ולא ידעו שזה יהיה מפגשם האחרון. "האמת על השולחן, וזה הדבר החשוב מכל", אמר לסוכנות הידיעות אי.פי אנטון קוטה, שאיבד את בנו, כלתו ואת נכדו בן ה-6 על הטיסה. טרם מתן ההחלטה, אמר רוברט ואן היינינחן, שאיבד את אחיו, גיסתו ואחיינו, כי היירוט היה "מעשה ברבריות", שאותו הוא אינו מצליח לשכוח, ואחת היא מה יהיה גזר הדין.

לאחר היירוט, רוסיה, שלאורך השנים התכחשה לנוכחותה בדונבאס, הפיצה שלל תאוריות כדי להרחיק מעצמה את האחריות. תחילה טען ראש ועדת החקירה הרוסית בסטריקין שהיה זה מטוס סו-25 אוקראיני שהפיל את מטוס הנוסעים; אחר כך הוצגה גרסה חלופית, על מיירט אוקראיני אחר שליווה את המטוס המלזי, אולם אנליסטים חשפו במהירות שמדובר בפייק; הגרסה השלישית הייתה ניסיון ליירט את המטוס של פוטין שהיה כביכול באותו הזמן באזור; והגרסה ההזויה מכל שהופצה ברוסיה הייתה על כך שהטיסה הייתה משימה סודית של ה-CIA והוטען מלכתחילה בגופות כדי שייורט והן תתפזרנה בשדה.

עיתונאי "נובאיה גזטה", פבל קניגין, שחקר במשך שנים את הטיסה ואת שקרי התעמולה, אמר כי באמצעות ההצפה בגרסאות, ביקש הקרמלין לבלבל את דעת הקהל ולגרום לציבור להתרחק מהסוגיה כבלתי פתירה. השלב הבא היה ניסיון עקבי להאשים את המערב בחקירה לא הוגנת.

במוסקבה טענו במרוצת השנים כי החקירה הייתה חד-צדדית ומוטה פוליטית, אולם בהולנד - שקיבלה את סמכויות השיפוט מאוקראינה עקב המלחמה בשטח הבדלני - בחנו גם את המסמכים ששלחה רוסיה. החוקרים גילו כי רוסיה סיפקה, לבקשת הבדלנים, לפחות שתי מערכות "בוק", ואף את זהות הקצין במודיעין הרוסי שהיה אחראי לכך. סייעו לכך צילומי לוויין ויירוט שיחות טלפון.  

היום הודיע משרד החוץ הרוסי כי ילמד את ההחלטה.