הזוכה בפרס נובל לספרות: אנני ארנו

הסופרת הצרפתייה אנני ארנו (82) היא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2022. היא זכתה בפרס בגין "האומץ והחדות שבהם היא חושפת את השורשים, הניכור והמגבלות הקולקטיביות של הזיכרון האישי". 

תחילה, ניסו חברי הוועדה ליצור עימה קשר כדי להודיע לה באופן רשמי על הזכייה, אך ללא הצלחה. לאחר מספר שעות ארנו התייחסה לאירוע המכונן במהלך ראיון לטלוויזיה השבדית: "הייתי מאוד מופתעת, מעולם לא חשבתי שאזכה במהלך הקריירה שלי כסופרת", ציינה ארנו והוסיפה כי "זו אחריות גדולה, להעיד בדייקנות ובצדק ביחס לעולם".

"בכתיבתה", כתבו חברי ועדת הפרס, "ארנו בוחנת באופן קבוע ומזוויות שונות את החיים, המאופיינים בפערים מגדריים, שפתיים ומעמדיים. דרכה הספרותית הייתה ארוכה ומפרכת". ארנו צפויה לקבל פרס בסך 913 אלף דולר.

אנני ארנו נולדה ב-1940 בחבל נורמנדי, להורים ממעמד הפועלים. את ספרה הראשון, Les Armoires vides, פרסמה ב-1974 והוא עוקב אחרי הפלה לא חוקית בשנות הששים. עם זאת, ההכרה הבינלאומית הגיעה אליה רק כעבור יותר משלושים שנה, עם פרסום הספר Les Années ("השנים"), שראה אור ב-2008. תשע שנים אחר כך תורגם לאנגלית והיה מועמד לפרס בוקר. "זהו הפרויקט השאפתני ביותר, שהעניק לה מוניטין בינלאומיים וקבוצה של ממשיכים ותלמידים", כתבו חברי ועדת הפרס.

יצירתה של ארנו עוסקת רבות בשאלות ביוגרפיות. כך, למשל, הממואר שלה "האירוע" (תורגם לעברית וראה אור בהוצאת רסלינג), עסוק בהפלה הבלתי חוקית שעברה בשנות השישים. גם "השנים", שהיה מועמד לפרס בוקר, הוא ממואר. בשנה החולפת פורסם הספר "Getting lost", שאינו אלא היומן של הקשר שניהלה עם גבר נשוי וצעיר, ששימש נספח בשגרירות בריה"מ בפריז".

ספרה "לא קמתי מהלילה שלי" (גם הוא ראה אור ברסלינג) מתאר את התפתחות האלצהיימר של אמה. בביקורת ב"וושינגטון פוסט" נכתב כי הספר "מפרט באופן מבריק את החדות הלא מודעת של הנוכחות הממשית, את האומללות ואת התלות, את התסכול והקושי, התערובת הרעילה של מסירות ושאט נפש שמאפיינים כה רבים מאיתנו בעת התהליך הארוך של אובדן הורה מבוגר". "האירוע" עובד לסרט קולנוע וזכה ב-2021 ב"אריה הזהב" בפסטיבל ונציה.

ארנו, שזכתה בשורת פרסים בצרפת, לרבות פרס רנודו, היא אם לשניים ומתגוררת בסרז'י, פרבר של פריז. במאי 2018 חתמה ארנו על עצומה נגד שיתוף פעולה תרבותי בין צרפת לישראל, משום שהוא מאדיר את ישראל על חשבון הפלשתינים. שנה אחר כך הייתה חתומה על הקריאה להחרים את האירוויזיון בתל אביב.

אשתקד הוענק הפרס לעבדולרזאק גורנה, סופר יליד טנזניה המתגורר בבריטניה, בזכות "עיסוקו הבלתי מתפשר והרחום בהשפעות הקולוניאליזם על גורל הפליטים במפגש שבין תרבויות ויבשות". זכייתו באה על רקע הביקורת שהפרס ממוקד מדי ביוצרים אירופיים וצפון-אמריקניים: גורנה היה חתן פרס נובל השישי בלבד שנולד באפריקה. ב-2020 הוענק הפרס למשוררת לואיז גלוק, וב-2019 לסופר והמשורר האוסטרי פטר הנדקה – החלטה שעוררה שערורייה בגלל האשמותיו של הנדקה בהלבנת פשעי המלחמה של סרביה. ב-2018 הפרס לא הוענק כלל בעקבות פרשת הטרדות מיניות באקדמיה השבדית, שאף הביאה לפרישת כמה חבריה.

מחר (שישי) יוענק פרס נובל לשלום. על פי סוכנויות ההימורים, השנה המועמדים המובילים הם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, העיתון Kyiv Independent, הנשיאה הגולה של בלארוס סבטלנה טיכנובסקאיה, העם האוקראיני והאופוזיציונר הרוסי הכלוא אלכסיי נבלני.

בהכנת הידיעה השתתף: דמיאן פצ'טר