קורס מיוחד במינו מתקיים בימים אלה במתנ"ס בעיר מע'אר שבגליל התחתון: 14 נשים, כולן אלמנות או אימהות של חללי צה"ל, לומדות מדי שבוע בשעתיים מרוכזות את השפה העברית.
את הקורס יזמה נדא אבו־זידאן, רכזת אלמנות ומתנדבים במתנ"ס, ביחד עם אסמה חרובה - שמספרת כי הרעיון נולד לאחר נפילת בעלה, רס"ב איברהים חרובה, בקרבות ב־7 באוקטובר.
איברהים, בדואי תושב מע'אר ואב לארבעה, שירת בקבע כגשש בחטיבה הצפונית באוגדת עזה, ובשבת השחורה נשאר בבסיס. הוא הגן בגופו על התצפיתניות שהסתגרו בחמ"ל, הצליח לחסל 17 מחבלים עד שנגמרה לו התחמושת - ונהרג מרימון שהושלך לעברו. חיי התצפיתניות ניצלו.
באותם ימי אבל ויגון על אובדן בעלה - המשענת שלה מגיל צעיר, שניהל את הבית ושעליו הסתמכה גם בתקשורת מול דוברי עברית - אסמה החלה להבין שהיא נותרה לבדה. כשהגיעו מכתבים ומברקי תנחומים בעברית, היא נאלצה לבקש שיקריאו לה אותם. כשהתקשרו אליה, היא נדרשה לעזרת מתורגמן כדי לנהל את השיחה. מהר מאוד היא הבינה שהיא חייבת לשפר את כישורי העברית שלה.
ביקור שיצר הזדמנות
לפני כחודשיים הגיעו לביקור במע'אר האחים מושיקו ושמוליק מוסקוביץ', מייסדי עמותת "נחמה והצלה", ביחד עם מפקדו של איברהים, כדי לחלק טאבלטים לילדיו היתומים. אסמה סיפרה למושיקו על הקושי שבאי־ידיעת עברית, ועל כך שכדי להשתלב בחברה הישראלית היא חייבת לדעת עברית, וביקשה את עזרתו. מכאן נולד הרעיון לקורס, שאותו מממנת העמותה.
הקורס מעניק למשתתפות כלים בכתיבה, בדיבור ובקריאה בעברית. לדברי מושיקו מוסקוביץ', ששירת במילואים באוגדת עזה מאז 7 באוקטובר, "הקהילה כאן ידעה הרבה מאוד כאב, אך היא שותפה אמיתית לשמירה על המדינה. אין בני מזל כמונו להחזיר להם עבור עמידתם למען ארץ ישראל, ונמשיך לחזק את הטוב במדינה".
אסמה אומרת כי לפני הקורס הבינה קצת עברית, אך לא ברמה שאפשרה לה לנהל שיחה או לקרוא, וכמוה נשים רבות במגזרים הדרוזי והבדואי. "כשהגיעו מכתבים, נאלצתי להיעזר במשפחה ובחברים. הפריע לי שאני צריכה שיקריאו לי מכתבים אישיים ופרטיים, רציתי לקרוא אותם בעצמי.
"אני מתמודדת עם אובדן ועם געגועים לאיש שאהב אותי, תמך בי והיה לי הלב החם והכתף שנשענתי עליה בכל רגע. אני מתמודדת עם הגעגועים של הילדים ועם השאלות הקשות, ומבקשת מאלוהים שייתן לי כוח להמשיך לגדל את הילדים כמו שאיברהים רצה", היא אומרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו