סקר חדש: שליש מהנשים העובדות מדווחות על הרעה בהכנסתן ובמצבן התעסוקתי

מסקר שנערך בשבוע שעבר בנושא תעסוקת נשים בתקופה שלאחר 7 באוקטובר, עולים נתונים מדאיגים לגבי מצבן התעסוקתי של נשים בישראל בעקבות המלחמה. ביום שישי הקרוב יצוין בישראל ובעולם יום האישה הבינלאומי. בעקבות הנתונים המדאיגים, נדמה כי נדרשת התייחסות של הרשויות לסוגיה.

הסקר הוזמן על ידי עמותת נטע, הפועלת לסייע לנשים בעולם התעסוקה בקבלת החלטות ובעיתות שינוי ומשבר, ונערך בידי מכון הסקרים "אי פאנל". הסקר כלל מדגם מייצג של אוכלוסיית הנשים היהודיות בישראל, והשתתפו בו 500 נשים מעל גיל 18.

15% מהמשיבות ציינו כי בן זוגן נמצא במילואים מאז המלחמה. 33% מהמשיבות דיווחו כי הכנסתן החודשית נפגעה בעקבות המלחמה, ורק כ־7% דיווחו על שינוי חיובי. 35% מהמשיבות העידו כי אירועי 7 באוקטובר השפיעו לרעה על התעסוקה שלהן, ו־52% מהמשיבות העידו כי בהיבט התעסוקתי, למלחמה הנוכחית יש השפעות קשות יותר מאשר לתקופת הקורונה. כמעט 10% מהמשיבות דיווחו כי לפני המלחמה הן עבדו וכעת הן לא עובדות. כ־24% העידו כי אירועי המלחמה גרמו להן לחשוב על שינוי תעסוקתי, ו־12% מהן שוקלות ברצינות שינוי כזה.

פרוץ המלחמה נשים רבות גיבו את בני זוגן במילואים. מהסקר עולות תוצאות המעידות על הידרדרות נוספת במצבן של הנשים בעולם התעסוקה. לקראת יום האישה עלינו לעסוק בסוגיית מצבן התעסוקתי של הנשים, לקרוא לממשלה ולמדינה להשקיע מאמצים ותקציבים למניעת הפגיעה במעמדן, לעודד נשים לחזור לשוק העבודה ולתת להן את הכלים והתנאים שיאפשרו זאת. בלי כל זאת אנו צופות פגיעה ארוכת טווח בנשים בשוק העבודה, בצמיחה ובכלכלה הישראלית, שנשים הן חלק בלתי נפרד מהצלחתה".

"השפעות המלחמה ניכרות בעולם התעסוקה, ותוצאות הסקר שנערך בנטע מראות את התמונה העגומה של הפגיעה בנשים", אומרת אורנה סדגת־ארז, מנכ"לית עמותת נטע. "מאז 

אפרת חבה (55), תושבת מרכז הארץ, היא דוגמה לאישה שממשיכה לשלם מחיר במלחמה. היא עבדה כמנהלת אירועים ומשלחות בחברה שהנהלתה נמצאת בחו"ל. "כשפרצה המלחמה המנהלת שלי נבהלה, ארזה את הדברים שלה ועזבה את הארץ. השאירו אותי לבד, ואחרי כמה שבועות הודיעו לי שאני יוצאת לחל"ת, ושאחר כך לא בטוח שיחזירו אותי לעבודה במשרה מלאה", היא מספרת.

בהכשרתה אפרת היא מנהלת שיווק בתחום הבינלאומי. במשך שנים הפיקה כנסים, תערוכות ומשלחות, והיא בעלת תואר ראשון ותואר שני. בכל יום היא סורקת את הרשת בחיפוש אחר הצעות עבודה. בינתיים שלחה עשרות קורות חיים לשלל משרות, מבלי לקבל הצעה קונקרטית שמתאימה לכישוריה.

"הציעו לי פה ושם חצאי משרות", היא אומרת בתסכול. "לבני 50 ומעלה מציעים משרות מצחיקות. אז מה אם אני בת 55? החיים שלי לא נגמרו. יש לי המון ניסיון, ואני יכולה לעשות המון דברים ולעשות אותם היטב. זה נורא מתסכל. כל החיים אנחנו מתמודדות ונאבקות להחזיק משרה, בעיקר כשהילדים קטנים, ואז קורה משהו, ואנחנו נדחקות ונפגעות ראשונות. האתגר של נשים מבוגרות יותר למצוא עבודה הוא גדול יותר".