מעסיקים מנצלים את חוסר הוודאות בתקופת המלחמה ופוגעים בעובדות שלא כדין - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום". כך, למשל, בין אוקטובר 2023 לסוף ינואר 2024 חלה עלייה משמעותית בפניות של נשים לקו הסיוע הפתוח לעובדות, שמפעילה בהתנדבות שדולת הנשים.
באוקטובר נרשמה עלייה של 100% במספר הפניות של נשים לקו הפתוח, לעומת ספטמבר, ואילו בנובמבר הייתה עלייה של 150%. גם ינואר עמד בסימן עלייה של 153% מהחודש שקדם לו. מפילוח נושאי הפניות עולה כי 34% היו בנושאים הקשורים לבירור זכויות הנוגעות למלחמה, 14% מהפניות עסקו בזכויות הנוגעות לפיטורים ו-27% מהפניות היו בנושא זכויות נשים ב"תקופות מוגנות".
"רבות מהפניות עוסקות במלחמה, ואלו פניות שלא נתקלנו בהן בשנים קודמות", אומרת עו"ד גלי זינגר, משדולת הנשים. כך, למשל, מתברר כי מעסיקים מנצלים את תקופת המלחמה כדי לפטר נשים בהיריון, שעוברות טיפולי פוריות או שחזרו מחופשת לידה. בתקופה זו אסור לפטר אותן ללא קבלת היתר ממשרד העבודה, אולם עובדות שפנו לקו הפתוח סיפרו כי המעסיקים פיטרו אותן בתירוץ של קשיים כלכליים בעקבות המלחמה.
"יש נטייה בתקופה זו להוציא לחל"ת או לפטר דווקא נשים מוגנות. מעסיקים מנצלים זאת וטוענים שהפיטורים קשורים למצב במדינה", אומרת זינגר. "ראינו את זה בתקופת הקורונה, וגם עכשיו, בזמן המלחמה".
"צמצום בגלל המלחמה"
גם נשים שנאלצו להישאר בביתן בתחילת המלחמה כדי לטפל בילדיהן הקטנים שילמו את המחיר. זה מה שקרה לטלי, אם לשני ילדים צעירים, שהועסקה בתפקיד ניהולי בחברה קמעונאית. היא מספרת שהמעסיק שלה ניצל את המצב כדי לפטר אותה: "בעיצומה של המלחמה, בעודי עובדת מהבית, קיבלתי מכתב הזמנה לשימוע לפני פיטורים בנימוק של צמצום בחברה בגלל המלחמה".
טלי, שגרה באזור שהוגדר כאזור מלחמה לפי פיקוד העורף, ידעה שהמהלך לא חוקי, שכן לא ניתן לפטר בתקופת המלחמה אימהות לילדים מתחת לגיל 14 שמתגוררות באזור הקרבות. "ציינתי שזה לא חוקי, וכעבור יומיים קיבלתי הודעה שבה נאמר לי כי לאור הנחיות פיקוד העורף ההודעה הקודמת מבוטלת. המשכתי לעבוד כרגיל, אבל נאלצתי להמציא לעצמי את המשימות, כי כבר לא היה לי שום שיח עם החברה ולא נאמר לי מה לעשות".
כשבוע אחרי שפיקוד העורף שינה את ההנחיות באזור העבודה שלה, קיבלה טלי מכתב נוסף עם זימון לשימוע. היא ויתרה על השימוע לאחר שהבינה כי ההחלטה לגביה כבר התקבלה, ופוטרה.
טלי היא היחידה בחברה שפוטרה, בעוד עובדים אחרים הוצאו לחל"ת. "סיימתי את עבודתי, החזרתי את הציוד, ונותרתי עם תחושת פגיעה מאוד גדולה", היא מספרת. "לא ציפיתי שדווקא בזמן הזה יתנהגו אלי בחוסר אנושיות. היה ברור לי שהפיטורים שלי לא נעשו כתוצאה מהפסדים שנגרמו לחברה בגלל המלחמה, ושהמעסיקים שלי פשוט ניצלו את המלחמה כדי להיפטר מעובדת בדרך נוחה יותר".
ניתן לפנות להתייעצות לקו הפתוח של שדולת הנשים המופעל בהתנדבות על ידי עורכות דין מומחיות בדיני עבודה: 03-6120000
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו