ועדת העבודה והרווחה קיימה היום (שלישי) דיון בסוגיות הביטחון התזונתי לאור המלחמה. הדיון נערך לבקשת מספר חברי כנסת וכלל דיווח שנתי של המועצה לביטחון תזונתי לוועדה אודות פעילותה.
שר הרווחה יעקב מרגי אמר בפתח הדיון: "כ-430,000 משפחות מטופלות בשירותי הרווחה, מתוכן 108 אלף בנזקקות עוני והיעדר ביטחון תזונתי. המיזם של ביטחון תזונתי החל בפיילוט של 50 מיליון שקלים והיום והחל מ-2022 פועל בתקציב של כ-150 מיליון שקלים בתצורות שונות, כולל 26,000 כרטיסי מזון נטענים ו-2,600 כרטיסים לרכישת תמ"לים. צריך לתת משמעות גדולה גם לארגוני הגג שהפכו לזרוע ביצועית של המדינה. בהקשר של 'חרבות ברזל' נעשו צעדים נוספים והיינו קשובים לצרכים שעלו מהשטח. הוספנו כ-15,000 כרטיסי מזון בשווי של כ-7 מיליון שקלים ותקציב גמיש לחלוקה למחוזות".
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר: "צריכים לשנות את הקונספציה גם בנושאי רווחה, שלכל אזרח יהיה דיור מזון ומלבוש במקום שהאוצר יתעשר והאזרחים יתרוששו".
מיזמים זה לא מספיק, צריך תוכנית לאומית
במהלך הדיון חלק מהמשתתפים הביעו ביקורת כלפי הקריטריונים של מיזם חלוקת כרטיסים לרכישת מזון, שפועל כיום תחת משרד הפנים בתקציב של כמיליארד שקלים. לדברי ח"כ מירב כהן, הממשלה התחייבה לבחון ולשנות את הקריטריונים בשנת 2024, שנסמכים בין היתר על זכאות להנחה בארנונה ומביאים לדבריה לחלוקה שאינה שוויונית ביחס לאוכלוסיות שונות שזקוקות לסיוע."מי שאינו נכלל בקבוצה הזו נדרש להגיש בקשה באופן אקטיבי, ויש נזקקים רבים, בהם שורדי שואה, שאינם מסוגלים לעשות זאת" אמרה כהן. "כמו כן עלתה דרישה להעביר את הטיפול בנושא כרטיסי המזון למשרד הרווחה, האמון על הטיפול באוכלוסיות מוחלשות".
מספר ארגונים, בהם לקט ישראל וארגון לתת הציגו בפני הוועדה את פעילותם מאז פרוץ הלחימה, הזהירו מהחמרה של העוני והיעדר הביטחון התזונתי לאורה וקראו למדינה להקצות תקציבים נוספים לפעילות הארגונים, כזרוע ביצועית להענקת סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.
פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הציג את פעילות המועצה במהלך השנה האחרונה ואמר: "נודע לנו בדו"ח העוני כי 30 אחוזים מהנפשות הבוגרות בישראל, שהן כ- 2,100,000 איש נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי. בסקר שנערך נמצא שכ-18 אחוזים מהאנשים בישראל נמצאים בקטגוריה של מי שידעו רעב בשנה האחרונה. זה היקף עצום, הרבה מעבר לממוצע במדינות ה-OECD. לכן מה שאנחנו צריכים זה לא מיזמים, אלא תכנית לאומית. התווים זה דבר מבורך, אבל זה לא ביטחון תזונתי - צריך מיצוי זכויות, ליווי של עו"סים. הייתי שמח שהמיליארד שקלים היו עוברים למשרד הרווחה באופן שיחזק את השירותים החברתיים שקורסים. המועצה כינסה 30 מוחות מבריקים מהתחום וביקשנו מהם להוציא חוות דעת בנושא".
באשר לפעילות המועצה מאז פרוץ הלחימה אמר: "בימים הראשונים למלחמה הקמנו שולחן בין משרדי ובין מגזרי, הושבנו 8 משרדי ממשלה עם 4 ארגוני הגג וניסינו לתאם את הנושא של ביטחון תזונתי בחירום, העלנו את ההמלצות האלה לממשלה ואנחנו עדיין ממתינים לתשובה".
ח"כ יוני מישרקי: "התחלנו לקדם את החוק להקמת הרשות למאבק בעוני, כי אנחנו צריכים רשות אחת שתתכלל את הטיפול בנושא. רשות שתוכל לתכנן תכנית לאומית ושיהיה לה מספיק כוח גם בהצבת הדגלים אדומים מול משרדי הממשלה כדי לקום ולעשות מעשים, לתת למדינה כלים להתמודד עם נושא העוני".
אנשים רעבים בשטח
צופיה שניידר, אם חד הוריות נכת גפיים מאשדוד, העידה בפני הוועדה על הקושי והרעב עמו מתמודדת משפחתה: "אתם רבים בין ימין לשמאל, ערבים ויהודים, ואנשים רעבים בשטח. אני מ-9 באוקטובר מחלקת אוכל לנשים, קשישים, ומקצבת הנכות שלי מבשלת לדרי רחוב. לי אמרו בארנונה שסך ההכנסה שלי חלקי 2 היא מעל הממוצע ולכן אני לא זכאית לכרטיס נטען. תגידו לי שלילדה שלי, בת 13, לא מגיע לחיות בכבוד. אנחנו רעבים ואנחנו רוצים אוכל. קינאתי בחטופים על שאכלו רבע פיתה ביום".
״בעקבות המלחמה משרד הרווחה צריך לטפל בהרבה משפחות חדשות" אמר ח"כ מאיר כהן. "אני חושב שצריכה לצאת קריאה ברורה לממשלה שלא לקצץ בשום תקציב של המשרד, ההיפך. צריך לחזק את המשרד ואת המענים שהוא נותן לאזרחים. צריך ליצור סנכרון עם העמותות שעושות עבודה משמעותית מאוד ומהוות זרוע ביצועית חשובה למשרד".
ח"כ אחמד טיבי התייחס למצב העוני בחברה הערבית. ״66 אחוזים מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני. פרויקט כרטיסי המזון חשוב ומסייע למשפחות רבות, אבל שיעור הערבים שמקבלים אותם נמוך יחסית". בהתייחס לדברים השיב שר הרווחה מרגי כי ישנו קושי מנהלי של ניצול הטבת כרטיסי המזון בחלק מהרשויות הערביות וכי נעשית בימים אלה עבודה מקצועית בנושא.
לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "פעם מדינת ישראל הבינה שצריך שרווחת האזרח תהיה מעל הכל, שיהיה לו בית ואוכל ומשם מתקדמים. גם היום היא צריכה להבין שכמו שצריך לדאוג לביטחון ולחינוך, צריך לדאוג גם לרווחה. נשמח לסייע בקידום הקמת הרשות למאבק בעוני ולקדם כל חקיקה שתסייע בחלוקה של מזון עודף או סיוע לנזקקים. אני קורא למשרד הרווחה להגדיל את הסיוע לעמותות שהוכיחו פעילותן בזמן המלחמה ולפניה. כמו כן, אני קורא להעביר את הטיפול בנושא תלושי המזון למשרד הרווחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו