הליך גירושים אלים? "אין נהלים ברורים להגבלת קשר בין קטינים להורים פוגעים"

בישראל אין נהלים המגדירים באופן ברור כיצד יש לשמר או להגביל קשר בין ילדים לבין הורים, שיש לגביהם אינדיקציות וחשד לאלימות כלפי ילדיהם או כלפי ההורה השני, ואשר נמצאים בהליך פרידה וגירושים. כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר הוכן לבקשת ח"כ נעמה לזימי (מפלגת העבודה) והגיע לידי "ישראל היום". על פי הערכות, מאות ילדים נופלים בין הכיסאות בכל שנה.

על שולחן הכנסת הנוכחית הונחה הצעת חוק, אשר נועדה להסדיר את סוגיית קביעת טובתו של קטין במצבים שבהם יש חשד או חשש גבוה לאלימות במשפחה אך טרם התקבלה הרשעה, והיא אמורה לעלות בקרוב בוועדה השרים לחקיקה.

הדו"ח של מרכז המחקר ומידע של הכנסת (ממ"מ) בחן והשווה את המצב בישראל לעומת כמה מדינות בעולם ומצא כי בניגוד לישראל, במדינות אלה יש חוקים או נהלים הנוגעים באופן ישיר לחובה לבדוק אם יש אלימות בתוך המשפחה, כיצד היא באה לידי ביטוי ומהן השלכותיה בעת דיון על טובת הילד, בקביעת משמורות והסדרי שהות, גם במקרים שבהם לא היתה עדיין הרשעה או לא הוגש כתב אישום.

בישראל אם זוג הנמצא בהליך פרידה וגירושים ולא מצליח להגיע להסכמות בעניין המשמורת וזמני השהות, בית המשפט ידון ויכריע בנושא. הקו המנחה הוא טובת הקטין. עם זאת, אין כיום בחוק הוראה המסבירה מהי טובת הקטין ומחייבת את בתי המשפט לשקול את הצורך במניעת חשיפתו להורה שיש לגביו חשד ומידע כי הוא אלים.

במקרים רבים, אף שקיימת ומוכרת אלימות כלפי ההורה השני או כלפי אחד מילדיו, למשל אם ששוהה עם ילדיה במקלט לנשים מוכות, או חוות דעת של עו"סית, זוכה אותו הורה להסדרי שהות שוויוניים באופן שאינו משקף את טובת הקטין. למעשה, החוק כיום מאפשר קיום אפוטרופסות והסדרי שהות נרחבים ביותר להורה שעדיין לא הורשע, גם אם הוכח כי היה אלים, וגם כאשר יש חשש כי פגע מינית בקטין.

קשר חוקי ורגשי

בשונה מעבירות אחרות, בעבירות אלימות במשפחה ממשיך להתקיים קשר חוקי, רגשי, משפחתי וכלכלי בין התוקף לבין נפגעי העבירה. מתשובת הנהלת בתי המשפט לכותבי הדו"ח, עלה כי בעת דיונים על משמורת וקביעת טיב הקשר בין הורה פוגע לילדיו, אין נהלים או עקרונות מנחים ייעודיים הנוגעים למקרים שבהם יש טענות או הוכחות לאלימות מצד הורה פוגע, וההחלטה בדבר המשמורת והאפוטרופסות נתונה לשיקול דעת השופט. גם במשרד הרווחה אין נהלים ברורים במקרים מסוג זה.

הדו"ח מצא כי לא פורסמו נהלים הנוגעים לתהליכים המתאימים עבור משפחות, שבהן נטען כי אחד מבני הזוג אלים כלפי בני משפחתו. משרד הרווחה מפעיל כלים שונים לטיפול באלימות במצבי חירום, אך לפי הדו"ח, לא קיימת התייחסות לאופן ההגנה על ילדים במצבי חירום במקרה שבו אחד ההורים הוא אלים. הצעת החוק בנושא קביעת טובת קטין במצבי אלימות במשפחה מציעה לקבוע כי על בית המשפט להתחשב באלימות, לרבות אלימות מינית, שהפנה הורה כלפי בני משפחה, בבואו לקבוע מהי טובת הקטין.

לפי הצעת החוק, אם בית המשפט שוכנע כי קיים חשש סביר לקיומה של אלימות חמורה - טובת הקטין היא לצמצם את הסדרי השהות או לקבוע שיתקיימו בפיקוח בלבד. עוד מוצע לקבוע כי הורה שהורשע בעבירת אלימות, התעללות, הזנחה או פגיעה מינית - תישלל אפוטרופסותו על הקטין, למעט בנסיבות חריגות.

טובת הילד

יוזמת החוק, ח"כ נעמה לזימי, אומרת: "המחשבה שילדים שחוו אלימות בבית ממשיכים לחוות אותה גם אחרי הגירושים, בחסות המערכות הציבוריות, צריכה לטלטל את המדינה. טובתם הפיזית והנפשית של הילדים היא לפני הכל. הדו"ח מראה בבירור שבכל העולם נעשתה עבודה מקצועית שהביאה לחקיקה ולנהלים, שזו מטרתם. משרד הרווחה חייב לדאוג לנהלים ברורים במצבי חירום אשר יגנו על הילד".

תגובת משרד הרווחה: "המשרד רואה בילדים עדים לאלימות - ילדים נפגעי אלימות. תפיסה זו מעוגנת בעבודת כל השירותים המעניקים טיפול למשפחות שבהן יש חשד לאלימות במשפחה, ואף מוצאת ביטוי בכלי להערכת מסוכנות במשפחה. יצוין כי עו"סים לעניין סדרי דין מונחים להתייחס לסוגיה זו בבואם לגבש המלצות לערכאה שיפוטית בנוגע לקשר הורה־ילד במשפחות שבהן יש אלימות במשפחה. במקרה שמועלה חשד לפגיעה של הורה בילדו, העניין מדווח לעו"ס לחוק הנוער לבדיקתו ולטיפולו".