מחקר: רוב רוכבי האופניים לא חובשים קסדה; כמעט מחצית רוכבים על המדרכה

ברוב המוחלט של הדרכים העירוניות בישראל אין שבילי אופניים, שני שלישים מהרוכבים לא חובשים קסדה ו־43% רוכבים על המדרכה • כך עולה מתצפית נרחבת שערכה עמותת אור ירוק ביותר מ־100 מוקדים בארץ, לקראת התקנות החדשות לכלים הממונעים שייכנסו לתוקף ב־1 ביולי

צילום: יהושע יוסף // צילום: יהושע יוסף

ב־1 ביולי, כפי שדיווחנו בסוף השבוע, תחל האכיפה בנושא רכיבה מותרת על אופניים חשמליים. עיריית תל אביב, שכבר אוכפת איסור רכיבה על המדרכה, הוסיפה והגבירה את הטיפול בנושא להסדרת הפעילות השיתופית המתרחבת של האופניים והקורקינטים החשמליים.

יותר ויותר אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים נראים בכבישים ובמדרכות - ולנוכח זאת, גם מספר הנפגעים וההרוגים הולך וגדל, על פי טענת עמותת אור ירוק אשר מתבססת בין היתר על נתוני ההיפגעות שפרסמנו בעבר ב"ישראל היום". 

בעקבות זאת, החליטו מתנדבי עמותת אור ירוק בקהילה וחניכי קבוצות הנוער של אור ירוק לכבוד שניאור חשין, לבצע תצפית כדי לבחון את אופי הרכיבה, הציות לחוקי התנועה ואם התשתיות מותאמות לרוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים. התצפית הנרחבת התבצעה ביותר ממאה ערים ורשויות ברחבי הארץ, במעקב אחרי כ־5,000 רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים. 

ממצאי התצפית העלו נתונים מעט מטרידים: ב־88% מהמקומות שנבדקו - לא היה שביל מוסדר לאופניים. 43% מהרוכבים נצפו רוכבים על גבי המדרכה, 48% רכבו על הכביש ורק 9% רכבו בשביל אופניים (אם היה כזה). 67% מהרוכבים שנצפו לא חבשו קסדת בטיחות. 8% מהרוכבים נצפו מרכיבים נוסע נוסף (בניגוד לחוק), 64% לא צייתו לתמרורים ולרמזורים, ו־10% התעסקו בטלפון הנייד בזמן רכיבה (דיברו, שלחו מסרונים או החזיקו את הטלפון).

צילום: יהושע יוסף / הנתונים באדיבות עמותת אור ירוק

צילום: יהושע יוסף / הנתונים באדיבות עמותת אור ירוק

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, קורא להגביר את האכיפה לנוכח הממצאים: "התוצאות מראות עד כמה הציבור לא מודע לסכנות שברכיבה ללא קסדה או בניגוד לחוקי התנועה, ובמקביל הוא גם לא חושש להיתפס על ידי המשטרה. מספר הנפגעים וההרוגים מתאונות אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים רק הלך וגדל בכל שנה, אבל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים אדישים ולא מובילים מהלך כולל לסלילת שבילי רכיבה בטוחים עבור הרוכבים, להגברת האכיפה ברחובות, להגברת המודעות לסכנות שברכיבה על כלי דו־גלגלי חשמלי, ולאכיפה כנגד חנויות שמוכרות כלים אשר אינם עומדים בתקן ומגיעים למהירויות גבוהות מהמותר בחוק. חייבים להוביל תוכנית אשר תחזיר את הביטחון להולכי הרגל ותצמצם את היפגעותם הגבוהה של הרוכבים". 

בעולם החליטו להיאבק

האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים, בעיקר אלו השיתופיים, פופולריים מאוד בישראל בהשוואה למדינות אירופה, אך הכאוס התחבורתי אינו זר למדינות האיחוד וגם הן נדרשות להתאים את החקיקה למציאות החדשה. המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) פרסמה ב־30 במאי השנה מסמך חדש המאגד בתוכו את תמונת המצב במדינות האיחוד ואת יחסן לכלים החשמליים.

• גרמניה, המחמירה בתחום, מתייחסת לקורקינטים החשמליים כמו לאופנוע קל (טוסטוס). הגרמנים קובעים כי מהירות הקורקינטים החשמליים לא תעלה על 20 קמ"ש וכי הרכיבה תותר מגיל 14 ומעלה. אפשר לרכוב רק בשבילים המיועדים לכך או בכביש, וחל איסור לרכוב על גבי המדרכות. הגרמנים מחייבים את הרוכבים לבטח את הקורקינטים, ועל גבי כל כלי נדרשת להופיע מדבקה המוכיחה כי הוא מבוטח.

• בהולנד תחום הרכיבה על אופניים מפותח מאוד וגם שם מתייחסים לקורקינטים כמו לקטנועים קלים, ולכן נקבע כי גיל הרכיבה הוא 16 ומעלה. כל רוכב מחויב בביטוח, ובמקביל הכלים מחויבים לעמוד בתקן המקומי הרשמי.

צילום: עמותת אור ירוק

צילום: עמותת אור ירוק

• צרפת הודיעה לאחרונה כי תיאסר הרכיבה על קורקינטים במדרכות ואף קבעה קנס של 135 יורו לעוברים על החוק. במקביל הוחלט גם להקל על הרוכבים, ונקבעו כמה תקנות: גיל המינימום לרכיבה יהיה 12, לא תהיה חובת ביטוח, ומהירות הרכיבה המירבית תעמוד על 25 קמ"ש. בתוך כך, חברת הסטארט־אפ האמריקנית "ליים", שפועלת בעיר ליון, קבעה כי בכלים שלה יותקן מגביל מהירות מבוסס מיקום (GPS), כך שמהירות הקורקינטים תוגבל ל־8 קמ"ש באופן אוטומטי באזורים עם ריבוי הולכי רגל.

• בבריטניה הודיעו בשלב זה כי הם בוחנים את החקיקה המתאימה לכלים החשמליים, אך במקביל אסרו לרכוב בכבישים הציבוריים. גם באירלנד הודיעו כי הם עובדים בשלב הזה על חקיקה חדשה ומתאימה.

• שבדיה ונורבגיה קבעו כי מהירות הנסיעה המקסימלית תהיה 20 קמ"ש, ובלגיה קבעה כי מהירות הנסיעה לא תעלה על 25 קמ"ש. 

• אוסטריה, בלגיה, פינלנד, נורבגיה, פורטוגל ושבדיה הודיעו כי הן מחילות את החוקים שחלים על אופניים גם על הכלים החשמליים. 

פלונטר המבחן העיוני

כפי שדיווחנו בסוף השבוע, אזרחים רבים טוענים כי משרד התחבורה לא הסדיר את הנושא וכי מבחני התיאוריה לא מתבצעים כפי שסוכם, כך שעשרות אלפי אנשים עשוים להיחשב עבריינים בעל כורחם. הטענה המרכזית היא כי מבחני התיאוריה, על פי החלטת ועדת הכלכלה, צריכים להיכתב בכמה שפות וכי הדבר לא מיושם בפועל. בשל כך, הוגשה בקשה לדחות את האכיפה בחצי שנה.

במשרד התחבורה הדפו את הביקורת והשיבו: "מדובר בטענות חסרות כל שחר. החל מ־1 ביולי יתאפשר לרכוב על אופניים או על קורקינט חשמלי לכל מי שיעמוד באחד מהתנאים הבאים: בעל רישיון נהיגה לרכב מנועי או דו־גלגלי, מי שעבר מבחן עיוני (תיאוריה) במסגרת לימודי הנהיגה או במסגרת החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכוניים, וכן מי שעבר מבחן עיוני ייעודי וקיבל היתר רכיבה מיוחד בבתי הספר. ניתן לעבור בחינת תיאוריה בשש שפות בכל אחד ממרכזי התיאוריה בארץ ולקבל היתר לרכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים. עולים חדשים, עובדים זרים או תיירים יכולים לרכוב על אופניים חשמליים באמצעות הרישיון הזר שברשותם. הרוב המכריע של רוכבי האופניים החשמליים עוברים את מבחן התיאוריה במסגרת החינוך התעבורתי. חלק מהרוכבים מחזיקים רישיון נהיגה לרכב מנועי, ורק מיעוטם נדרש להוציא היתר רכיבה ייעודי לאופניים חשמליים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר