תל אביב מול נתניה: האם הנת"צ מקצר את הדרך?

יצאנו לבדוק אם נתיב התחבורה הציבורית מקל על ההתניידות ברחובות העיר • התשובה צפויה כמו שחשבתם • ומה מצב הנתיבים היעודיים ברחבי הארץ? הנתונים המלאים בפנים

נתיב תחבורה בתל אביב, צילום: יהושע בן יוסף

שרת התחבורה מירי רגב חוללה סערה כשהחליטה להסיר את הפיקוח מנתיב התחבורה הציבורית בכביש החוף והורידה את כמות הנוסעים המותרת בנתיבי תחבורה ציבורית בין עירוניים אחרים.

אך בעוד המאבק על נתיבי התחבורה הציבורית בעורקי התנועה הבין-עירוניים של ישראל תפס, ובצדק, את הכותרות והשיח הציבורי, הנושא של נתיבי תחבורה ציבורית בתוך הערים וקידומם זכה לפחות התייחסות. הנת"צים בשטחי הערים הם ברוב המקרים באחריותן של הרשויות המקומיות ולכן יש ערים בישראלים שבחרו להשקיע בהקצאת נתיבי תחבורה ציבורית וכאלו שלא עשו זאת כלל. 

עם או בלי נת"צ: בדיקת ישראל היום // צילום: משה בן שמחון, שמואל בוכריס

אז מה הבדל בין עיר שמרושתת היטב בנתיבי תחבורה ציבורית לכזו שלא? בדיקה פשוטה שהשוותה בין תל אביב, בה ההשקעה בנתיבי תחבורה ציבורית פר תושב היא מהגבוהות בארץ, מול נתניה, שנמצאת בתחתית הטבלה, הובילה לתוצאות לא מפתיעות. דווקא בתל אביב הצפופה, תנועת האוטובוסים בשעות העומס זורמת ברוב המקטעים ואילו בנתניה, בעל נפח תנועה קטן בהרבה, הנוסעים המתינו זמן רב ברוב חלקי הדרך. 

הנתונים, שאספה עמותת "15 דקות", ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל, מראים את הפערים הקיצוניים בין יישובים שונים בהשקעה בנתיבי תחבורה ציבורית. 

העיר המובילה בישראל ביחס נתיב תחבורה ציבורית לתושב היא תל אביב, בה יש למעלה מ-82 קילומטרים של נתיבי תחבורה צי בורית ביחס של 17.59 סנטימטרים לתושב, הגבוה בישראל. חשוב לציין כי בתל אביב, המהווה אבן שואבת לעובדים ובליינים מרחבי ישראל, מדובר במספרים טובים אך רחוקים מלהספיק.

נתיב תחבורה ציבורית בתל אביב,

אחרי תל אביב נמצאת חיפה, בה מערכת המטרונית מקפיצה את היחס ל-17.24 סנטימטרים של נתיב תחבורה ציבורית לתושב. במקום השלישי והמרשים נמצאת ראשון לציון, בה אין קונספט של מערכת אוטובוסים נפרדת אך העיר מתהדרת בנתון של כמעט 11 סנטימטר של נת"צ לתושב.  אחריהן נמצאות ערים כמו חולון,רמת גן אשדוד ובת ים.

בני ברק למשל אמנם רחוקה מאוד מתחתית הטבלה עם נתון של 3.30 סנטימטרים של נת"צ לתושב, אך בעיר שרוב אוכלוסייתה נסמכת על תחבורה ציבורית נתון כזה מהווה פספוס גדול וקריאת השכמה עבור פרנסי העיר. במקומות אחרים בישראל המצב חמור בהרבה. ברחובות, אשקלון ולוד, ערים של יותר ממאה אלף תושבים, אין נתיבי תחבורה ציבורית כלל. בנתניה, בה התמקדה הבדיקה שלנו, עיר של יותר מ-200 אלף נפש, הוקצו רק מאתיים מטרים של נתיב תחבורה ציבורית בעיר כולה.

מארגון "15 דקות" נמסר: ״נתיבי תחבורה ציבורית הם כלי מרכזי לשיפור התחבורה הציבורית, ללא צורך בסלילה ויצירת תשתית חדשה שדורשת משאבים. ניתן לראות הבדלים עצומים באיכות התחב"צ בין ערים שיש בהן מספר גדול יחסית של נתצים, לבין ערים שאין בהן. לא יכול להיות שנוסעי התחבורה הציבורית יעמדו גם הם בפקקים שמייצרות המכוניות. כדי ליצור תמריץ למעבר ולשפר את התחב"צ, חובה לסלול נתצים בכל ערי ישראל וגן לדאוג לרציפות בין כל המקטעים כדי שתהיה נסיעה מהירה".  

"לכן חשוב מאד גם לדאוג לרשויות מטרופוליניות שיאגדו בין כל הרשויות באותו אזור ויבטיחו רציפות נתצים שכזאת. לצערנו, רשויות מטרופוליניות נפלו בחוק ההסדרים בסוף השבוע האחרון, וזהו מהלך בעיתי מאוד שיעכב את שיפור התחב"צ. בינתיים, יש לפעול על מנת שכל עיר תסלול נתצים בתחומה ותדאג לכמה שיותר רציפות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר