ערב הסילבסטר: עלייה בהיקפי הנהיגה בשכרות

בסוף השבוע הקרוב יחגגו ישראלים רבים את השנה האזרחית החדשה עם הרבה אלכוהול, אך האם הדבר ירתיע אותם מלנהוג לאחר מכן? לפי נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום", היקף הדו"חות השנתי בנושא כבר די קרוב לזה שהיה לפני שנות הקורונה - 6,777, נכון לתחילת החודש.

מנתוני משטרת ישראל עולה כי ב־2019 ניתנו 7,257 דוחות לנהגים שנתפסו עם שיעורי אלכוהול גבוהים מהמותר בדמם, אולם בשנה שאחריה - שנת השיא של הקורונה, שכללה סגרים - חלה ירידה דרסטית של 42% בכמות הדו"חות וזו הסתכמה ב־3,089 בלבד, כולל בליל הסילבסטר.

ב־2021, שברובה היתה ללא סגרים אך עם תו ירוק ומקומות בילוי סגורים, חזר המספר וטיפס ל־4,357 דו"חות שחולקו לנהגים שנתפסו מבוסמים או תחת השפעת סמים.

נתונים שהגיעו לעמותת אור ירוק מגלים כי תל אביב־יפו היא לא רק עיר ללא הפסקה, אלא גם בירת הדו"חות לנהגים בגילופין, כבר שנים - כולל בשנות הקורונה. כך, ב־2019 עמד מספר הדו"חות לנהגים שהפריזו בצריכת אלכוהול או השתמשו בסמים על 964, ב־2020 הוא הצטמצם ל־281 בלבד, וב־2021 עלה ל־466 (ראו בטבלה).

הפתרון: אכיפה והרתעה

הירידה החדה ביותר נרשמה בחיפה, שצנחה באופן מרשים מ־639 דו"חות ב־2019 ל־150 דו"חות בשנה שעברה. חיפה וירושלים היו הערים היחידות ששמרו על רצף של ירידות בשלוש השנים המדווחות.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל אור ירוק, אומר כי נהיגה בשכרות היא מעבירות התנועה החמורות ביותר: "נהג ששותה אלכוהול ובוחר במודע לעלות על הכביש, מזלזל בחייהם של שאר משתמשי הדרך".

לדבריו, "הוספת מאות שוטרים וניידות למשטרת התנועה היתה יכולה למנוע עוד ועוד פצצות מתקתקות בכבישים. במקביל, גם הענישה צריכה להיות מרתיעה, ובאופן שישדר מסר כי נהיגה בשכרות היא מעשה פסול שעונשו קשה ולא משתלם".