ההסכמים הקואליציוניים נחשפים: מה יקבל מנסור עבאס?

תחבורה ציבורית בשבת, ברית הזוגיות ו-ועדת חקירה לאסון מירון: בחדשות 12 נחשפו הערב (שני) ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות השונות החברות בממשלת השמאל של לפיד-בנט. 

אחד ההסכמים המעניינים ביותר הוא זה שנחתם מול רע"מ למנסור עבאס. על פי ההסכם, תוארך הקפאת האכיפה על בנייה לא-חוקית עד 2024. 

כמו כן, ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט ורה"מ החליפי המיועד יאיר לפיד יפנו ליועץ המשפטי לממשלה במטרה לבטל את קנסות העבר על בנייה בלתי חוקית.

בנוסף, ח"כ עבאס יקבל תפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה וכן חצי מיליארד שקלים לפרויקטים עבור המגזר הערבי לפי שיקולו. 

באשר להסכם עם מרצ, נקבע בהסכמים כי על אף נוכחותם של אנשי רע"מ (מייצגים את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית) והמחנה דתי-לאומי, תקודם חקיקה למען הלהט"ב, כולל נישואים.

רק בשבוע שעבר יו"ר סיעת רע"מ התבטא בחריפות נגד קהילת הלהט"ב ואמר: "לא יעבור חוק כלשהו שקשור לסוטים בקולות מפלגתנו".

כמו כן, תקודם סוגיית התחבורה הציבורית בשבת. 

מפלגה נוספת שחולקת קווים משותפים בנושאי דת ומדינה עם מרצ היא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. 

ההסכם עם המפלגה קובע את קידום ברית הזוגיות וביטול חוק המרכולים. כמו כן, ייושם מתווה הכותל. בנוסף משרד החקלאות, שאותו תקבל ישראל ביתנו, יאוחד עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

עם זאת, סעיף בהסכם עם ימינה קצת מקשה לראות כיצד רפורמות אלו יוצאות אל הפועל, לפחות בצורה משמעותית. על פי הסיכום, כל המפלגות מחויבות להצביע נגד כל שינוי בסטטוס-קוו הדתי.

במסגרת ההסכם עם מפלגת העבודה, יוקם אגף רפורמי במשרד התפוצות. 

על פי ההסכם עם בני גנץ, רה"מ החליפי כיום, שהיה אמור להתמנות לראש ממשלה בנובמבר לפי הסכם הרוטציה שלא יצא אל הפועל עם בנימין נתניהו, יו"ר כחול לבן ימונה לסגן ראש הממשלה בנוסף לתפקידו כשר הביטחון. בנוסף, על פי דרישת כחול לבן תוקם ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שופט בדימוס, שתחקור את אסון מירון. 

"הממשלה תפעל לשגשוג ירושלים"

כמו כן, כתבת חדשות 12 דפנה ליאל חשפה מוקדם יותר את חלק מקווי היסוד של הממשלה. בין היתר במסמך נכתב כי "הממשלה תפעל לאיחוי השסעים בין רכיביה השונים של החברה הישראלית ולחיזוק יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וברוח מגילת העצמאות".

נושא נפיץ נוסף בין חברי הממשלה המיועדים הוא כמובן סוגיית ירושלים. בסעיף זה נכתב בצורה לקונית משהו כי "הממשלה תפעל לצמיחתה ושגשוגה של ירושלים בירת ישראל, תוך המשך הבניה בה בהיקפים משמעותיים והפיכתה למטרופולין דינמי וחדשני".

בכל הנוגע לפן הביטחוני נכתב כי "הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ולשמירת ביטחונם של כלל אזרחי המדינה, זאת לצד חתירה מתמדת לשלום. הצדדים מסכימים כי יש לפעול לחיזוק משרד החוץ כגורם המתכלל את יחסי החוץ של מדינת ישראל".

נושא במחלוקת נוסף בין גורמי הממשלה הוא הנושא המשפטי. בנוגע לסוגיה זו נכתב כי "הצדדים מסכימים על הקמת ועדה אשר תורכב מנציגי כל מפלגות הקואליציה בראשות שר המשפטים מתוך מטרה לחוקק את חוק יסוד החקיקה".

חשוב לציין, כי חקיקת חוקי יסוד היא הדרך שבחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה לישראל, לאור המחלוקת ששררה בין חברי הכנסת הראשונה בנוגע לעצם יצירתה של חוקה.

בנוסף, "סיעות הקואליציה מתחייבות לתמוך בחקיקת 'חוק גיוס" במתווה משרד הביטחון כפי שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20) כולל הוראת שעה לתקופת המעבר, כך שגיל הפטור יעמוד על 21".

כמו כן, "על מנת להעניק פתרון כולל לסוגיה, ראש הממשלה ושר הביטחון יבחנו הפעלה של מודל חדש בתחום השירות הלאומי אזרחי לאוכלוסיות מסוימות. לצורך כך תוקם ועדה בראשות נציג ראש הממשלה ונציג שר הביטחון וזו תציג את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום".

מנגנון החוק הנורווגי החדש

עוד פורסם הערב כי ההסכמים הקואליציוניים ייחתמו בין המפלגות ימינה ויש עתיד, ובין שאר המפלגות למפלגת יש עתיד.

ההסכם הקואליציוני בין ימינה ויש עתיד יהווה "הסכם גג" שיחייב את כלל סיעות הקואליציה, ויצורף כנספח לכל ההסכמים. ההסכמים שנחתמו בין יש עתיד למפלגות השונות, מחייבים את המפלגות החותמות.

רבות דובר על האפשרות שהמפלגות החרדיות יצטרפו לממשלה בהמשך, על אף נוכחותם של "יריבים מושבעים" כגון יאיר לפיד ואביגדור ליברמן. בנוגע לכך נכתב כי "צירוף סיעות נוספות לקואליציה לאחר הקמת הממשלה ייעשה בהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי".

בנוסף, חוק יסוד: הכנסת יתוקן כך שיורחב החוק הנורווגי בהקצאה אחת נוספת לכל מדרג, כלומר: בסיעה המונה שישה ח"כים יוכלו להתפטר שלושה מהם, בסיעה המונה 7-9 ח"כים יוכלו להתפטר ארבעה מהם ובסיעה המונה תשעה ח"כים ומעלה יוכלו להתפטר חמישה מהם. החוק יחול על שרים וסגני שרים.

במליאת הממשלה ובוועדות השרים יידונו נושאים שהעלאתם תיקבע בהסכמה על ידי ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החליפי, כאשר לשניהם תעמוד זכות וטו הדדית. כח ההצבעה במליאת הממשלה ובוועדות השרים יהיה שווה בין שני הגושים.

לכל ראש ממשלה תהא אחריות מיניסטריאלית לשרי הגוש שלו.

בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) יכהנו 12 חברים שיחולקו שווה בשווה בין שני הגושים. ראש הממשלה המכהן יקבע את סדרי הדיון ונושאיו.