במסגרת משדר "משרתים יחד" של "ישראל היום" שהתקיים היום (ראשון), התייחס יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יואב אדלשטיין, להתקדמות חוק הגיוס ולמחלוקות הפוליטיות סביבו. "קודם כל תיקון קטן - הדיונים הראשונים היו הרבה לפני 7 באוקטובר", אמר בפתח דבריו. "כבר אז היה ברור לי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, ואז הגיע עלינו שבעה באוקטובר ונהיה ברור מעל כל ספק סביר שאי אפשר להמשיך בחלוקת הנטל הנוכחית. כשזה 200-300 ימי מילואים, זה נטל ולא זכות".
"בהתחלה לא היה על מה לעבוד. הייתי יכול וודאי לזרום, כמו שאומרים, ולהעביר חוק נוראי שהיה מנציח את המצב. הצבא, בלשון המעטה, לא עזר כשזרקו בבג"ץ את המספר שלושת אלפים, ולהוסיף חטא על פשע. עם המספרים האלה ועם הגישה הזאת אני לא יודע לעבוד. או שיהיה חוק אמיתי, או שלא יצא כלום".
בתגובה לטענות על סחבת, הדגיש אדלשטיין: "אם ארבע ישיבות בשבוע זה לא לרוץ, אז אני לא יודע מה זה לרוץ. אמרתי ברגע שהחוק הזה הגיע לוועדה - אני לא הולך להשבית את ועדת חוץ וביטחון".
"קודם כל, אנחנו הגענו למצב, בניגוד לכל התחזיות, ואתה זוכר את זה מצוין... אז אדלשטיין אמר ועשה שריר, 'תוך כמה שבועות או שיכופפו אותו או שיפטרו אותו, יהיה חוק כמו שהחרדים רוצים'. חוק ההשתמטות ירד מהפרק, ועכשיו הגענו לאפשרות, צורך, חובה של 'עשה טוב', וזה באמת לא פשוט. והדיונים הארוכים שאתה רואה - זה לא למשוך את הזמן ולמרוח".
לגבי היעדים של החוק, הבהיר: "אמרתי באותה ישיבה שהזכרת ביוני, ולא כולם אהבו את זה - אותי לא מעניין חיזוק הקואליציה, אותי מעניין חוק גיוס שיחלק בצורה שווה יותר את הנטל".
"אני לא יודע להתחייב על זמן. אני מתחייב לדבר מאוד פשוט - אם יצא חוק, הוא יהיה מקסימלי, לא אידיאלי. אתה תבין את זה מצוין. גם אם לפני ההצבעות על התקציב הייתי מעביר חוק שאומר 'נגייס 100,000 חרדים', אף אחד לא היה מאמין. עכשיו המצב נקי יותר, עכשיו אפשר להתכנס לניסוחים בחוק".
אדלשטיין הסביר את מורכבות העבודה: "אני אוסיף לך עוד נקודה. בדרך כלל מה קורה? מגיע חוק ובוועדה מכניסים בו כמה שינויים, דיונים, ויכוחים, ומוציאים להצבעות. אצלנו מה שהגיע זה שלד בורסאי - הממשלה העבירה חוק שבזמנו שר הביטחון גנץ הביא לכנסת, בנסיבות אחרות לגמרי. הוא בעצם דיבר על הוצאת החברה החרדית לתעסוקה. אנחנו עובדים מחדש עם נושא שאף פעם לא היה באמת על השולחן ועכשיו כן על השולחן, כמו סנקציות, וזה נושא לא פשוט". הוא הוסיף: "אני כבר עייף מכל הדיבורים האלה על דד-ליין כזה ותאריך קובע כזה. אני עובד בקצב מקסימלי שמאפשר הלו"ז. אני שמח שיוצאים עכשיו לפגרה וזה ייתן לנו עוד זמן של עבודה".
אדלשטיין דחה את הפרשנויות הפוליטיות: "אני יכול לומר שאנחנו עובדים כפי שנדרש בקצב הנכון. ברור לי שאני צריך להוציא מהוועדה חוק טוב. אם גם בסיעות החרדיות ילכו לקראתי... אני שומע את הפרשנויות האלה, זה מחרפן אותי. אתה עובד על חוק להביא לוחמים לצה"ל, אבל אומרים 'אהה, בעצם אדלשטיין סוגר חשבונות עם נתניהו כי הוא לא קיבל שר'. אילו הייתי רוצה להיות שר הממשלה הזאת, הייתי יושב כשר. אני חושב שיש לי פה משימה לאומית וזה לא קשור לשום חשבון פוליטי".
"לא מתייחס לדד-ליינים של ההנהגה של החברה החרדית. אמרתי מהיום הראשון - אני לא מתפרנס משנאת חרדים, לא באתי משם, זו לא הגישה שלי. אני מנסה להגיע למצב שתהיה הסכמה רחבה סביב החוק שאנחנו נוציא. והאמירות שאנחנו שומעים לפעמים מההנהגה החרדית על מה צריך לעשות עם הצווים שמקבלים, זה בלשון המעטה לא מועיל".
"לכן אני אומר, אילו היו רוצים לקדם את החוק באופן אמיתי, היו פחות מתלהמים ופחות שמים דד-ליינים. אני חושב שהאמירה של 'לזרוק את הצווים לאסלות' הם מאוד לא מועילים ויוצרים תחושה... גם כלפיי מילואימניקים וחיילי הסדיר שומעים כל הזמן שיאריכו להם את השירות, ועל הרקע יש אמירות של 'נמות ולא נתגייס', ואחר כך אצא עם הצעה אמיתית של פשרה מקסימלית, מה יגידו?"
"זה אולי היו חששות כאלה לפני ההצבעות על התקציב. עכשיו, כמו שגם אז, אני חוזר ואומר - יהיה רק חוק אמיתי. אם רוצים להגיע למצב שקיים לנו כרגע במדינה חוק ביטחון לכולם, אפשר להגיע למצב הזה. הבעיה שאז אין גיוס, זה מאבק. יכול להיות שבעולם, 5-10 שנים ההנהגה החרדית תגיד 'לא יכולים יותר, לקחו לנו תקציבים, עולם התורה נהרס', וזה משהו שאני לא רוצה להגיע אליו. אני לא רוצה שעולם התורה ייהרס".
"אני לא מתפאר בסנקציות. הייתי רוצה לראות את המצב שאחרי השבעה באוקטובר, גם ההנהגה וגם המתגייסים עצמם אומרים 'הבנו, איזה עולם תורה יישאר אם חמאס יכבוש את המדינה'".
אדלשטיין הוסיף: "אני לא פרשן לענייני החברה החרדית. אני מכיר אותם ומוקיר אותם, ולא באתי מתוך שנאה. אבל אני אמרתי ואומר - זה לא עניין של לשכנע אותי להתפשר, זה לא אני. אם בהתחלה חשבו שזה הרבה פוליטיקה וכל מיני אחים לנשק, עכשיו ברור שהראשונים במאבק הזה אלה מצביעי הקואליציה הלאומית, אלה המשרתים. ואני מאמין שאם כולם באמת יתכנסו למטרה הזאת ולא ל'מי זה טוב', אפשר יהיה להגיע".
"באמת הוויכוחים... אתה פה שם את האצבע על אחד הוויכוחים הגדולים, כי לגבי השנה-שנתיים הקרובות מיצינו את הוויכוח, הצבא היה לא רציני. מצד שני, לגבי קצב העלייה והיעד לעתיד, יש עוד לא מעט פערים וויכוחים. אין כרגע נוסח חוק שנעלתי במגירה ורק מחכה. יש עוד דיונים". כך לדברי אדלשטיין.
לגבי פרשת הדחת ראש השב"כ רונן בר, אמר אדלשטיין: "אני קודם כל אומר שהגוף שמפקח על השב"כ זו ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון שאני עומד בראשה, ושם אנחנו נברר את העניין הזה. אני קודם כל לא מערער על זכות הממשלה לפטר כל גורם, בוודאי את ראשי השירותים החשאים. לגבי העיתוי, הצורך והדרך, נעשה את הבירורים בוועדה. ואני כבר אומר לך - מה שמאוד לא בריא, שיש גופים שלא טוב שסביבם יש הרבה רחש, דיבורים וחשיפות. שב"כ צריך להישאר בצל. אני כרגע לא [יכול לומר] שממשלה תשאיר את הסוגיות האלה לממשלה. עמדתי כגוף שמפקח על שב"כ לוודא שכל החשיפות האלה והדיבורים האלה לא משפיעים על העבודה של שירות הביטחון הכללי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו