מהיועמ"שית ועד ראש השב"כ: ההתנגשות בין הרשויות כבר כאן

בניגוד לכל תחזיות עבר, הפעם זוהי אזעקת אמת טרום משבר חוקתי. בין פיטורי ראש השב"כ רונן בר ביום חמישי לבין פיטורי היועמ"שית גלי בהרב־מיארה היום - עובר קו מקשר: זו תהיה הפעם הראשונה שמשבר חוקתי יעמוד למבחן מציאותי.

בניגוד למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון - שבו הממשלה לא היתה למעשה חלק בתהליך, ומרגע שהוא אושר בוועדה למינוי שופטים לא היה דבר שהממשלה יכולה היתה לעשות נגדו, למעט חרם הצהרתי - בפיטורי בר־את־בהרב־מיארה הממשלה היא צד משמעותי.

מכיוון שגם היועמ"שית מועמדת לפיטורין החל מהיום, קשה לראות כיצד תוכל לטעון לניקיון כפיים בהתנהלותה

אם רה"מ לא יהיה מוכן לעבוד עם ראש שב"כ שבג"ץ יכפה, כמו שכבר הבהיר בישיבה ביום חמישי: הוא לא יעשה זאת. אם היועצת תפוטר בדין אחרי המלצת הוועדה המייעצת - מי יכפה על הממשלה לזמן אותה לישיבות ממשלה? אותה התנגשות דמיונית עד כה בין הרשויות כבר לפתחנו.

העובדה שבסוף השבוע הוסיפה היועמ"שית לסל הנפץ גם מניעה משפטית מנתניהו לעסוק בראיונות לראש השב"כ הבא, גדשה את סל המניעויות שבו היא משתמשת נגד הממשלה, שלה היא אמורה לייעץ. לא סתם כבר הודיע לה מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שמשמש מעין יועץ משפטי חלופי ואפילו מאפשר, כי הממשלה דורשת ייצוג אחר בדיונים על פיטורי בר בבג"ץ.

לאור העובדה שגם היא מועמדת החל מהיום לפיטורין על ידי הממשלה, קשה לראות כיצד תוכל לטעון לניקיון כפיים בהתנהלות מול הממשלה. מאחורי הקלעים שרים בממשלה אומרים בגלוי את מה שנתניהו אמר בסוף השבוע רק ברמז: "אם בג"ץ יוציא צו ללא סמכות חוקית, נודיע לו שהוא חרג מסמכותו ולא נקיים".

השרים בצלאל סמוטריץ', שלמה קרעי ואחרים כתבו זאת מפורשות ברשת איקס. כך, למשל, כתב קרעי לאחר צו בג"ץ על הקפאת הדחת ראש השב"כ: "כבוד השופטת כנפי־שטייניץ, רונן בר יסיים את תפקידו ב־10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה, ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".

היחיד שיצא נגד הקו המערכתי היה השר ארבל שכתב כי הממשלה תציית לבג"ץ, ומייד לאחר מכן נבלם על ידי דוברות ש"ס שכתבה כי המפלגה נותנת גיבוי מלא לרה"מ בפיטורי רונן בר. העובדה כי הפיטורים עברו בממשלה פה אחד ולאחר דיון ממושך ונימוקים מפורטים, יקשו על הטענות לבלימת המהלך החוקי. רק החקירה בסביבת נתניהו משמשת גורם מעכב וגם זו, טוענים בשב"כ, תימשך ללא תלות בזהות ראש השב"כ.

את המשבר ניתן למנוע

וממשבר למשבר: היום ב-11:00 צפויה הממשלה להתכנס, לדון ולאשר את פיטורי היועמ"שית, שעל התנהלותה בזמן כהונת הממשלה הנוכחית נכתב כבר הכל. אפשר להשתמש רק במילותיו של השר גדעון סער שמינה אותה לתפקיד: ייעוץ מאפשר זה לא.

בניגוד להליך פיטורי בר, הפעם לא מדובר רק בהחלטת ממשלה. גם אם זו צפויה להתקבל היום - עדיין נדרש דיון והחלטה בוועדה המייעצת בראשות גרוניס, שחסרה כעת בהרכבה. שר המשפטים יריב לוין כבר קיבל סירוב מצד שר המשפטים לשעבר משה ניסים למינויו כנציג מטעמו בוועדת האיתור, וכעת המועמדים הם אמיר אוחנה (כאשר מתנהלת בדיקה האם ניתן משפטית שיו"ר הכנסת יהיה נציג הממשלה) והשר גדעון סער, שמינה כשר המשפטים את בהרב־מיארה.

להדחת יועמ"שית נדרשת המלצה של ועדת האיתור שמינתה אותה. זו מורכבת מחמישה חברים - הכוללים כעת את היו"ר, השופט בדימוס אשר גרוניס, לצד נציג האקדמיה פרופ' רון שפירא ונציגת לשכת עורכי הדין - וחסרים להשלמתה נציגי הממשלה והכנסת: את נציג הממשלה, שאמור להיות שר משפטים או יועמ"ש לשעבר, יבחר לוין. את נציג הכנסת תבחר הקואליציה בהצבעה בוועדת חוקה.

רק לאחר החלטת הוועדה תוכל הממשלה להתקדם עם הפיטורים. בינתיים המאבק העיקרי והקריטי של נתניהו יהיה להשלים את פיטורי בר, בוודאי במדינה שמתמודדת מול שבע חזיתות מלחמה בעת ובעונה אחת.

הפעם זה לא יסתיים במילה האחרונה של בג"ץ. כל עובד בשב"כ, שרי הממשלה והעומד בראשה וצה"ל, צריכים להחליט עם מי הם עובדים. לממשלה עם לגיטימציה מבוחריה יש אפשרות לומר: עד כאן.

זה אכן משבר חוקתי, אך הוא בהכרח יכול להימנע, ובלבד שכל המעורבים ברשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת - ייצמדו ללשון החוק: אם לממשלה מותר חוקית לפטר את בר, וזה המהלך שבו היא בוחרת, עליה להיות מסוגלת להשלים אותו. אם לאו, המשבר החוקתי ובעיקר תוצאותיו יציירו את פני ישראל 2025.

בהכנת הידיעה השתתף אמיר אטינגר