בהרב-מיארה ולוין. צילום: גדעון מרקוביץ'/יונתן זינדל

היועמ"שית נגד לוין: "שולט בתקציבים ומקפיא תקנים כאקדח על השולחן מול הרשות השופטת"

בהרב מיארה תקפה בדיונים מקצועיים בשבועות האחרונים את החוק של לוין וסער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואמרה: "לוין רוצה שהרשות המבצעת תשתלט על הרשות השופטת שיגידו את זה, המשמעות זה שבהסכמים הקואליציונים יסכמו על בחירת שופטים" • החוק צפוי להגיע לאישור במליאה בשבועיים הקרובים * מטעמה של היועמ"שית בחרו שלא להתייחס

[object Object]

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אשר בממשלה רוצים להדיחה, תקפה בדיונים מקצועיים את שר המשפטים יריב לוין ואת המתווה שאותו הוא מקדם לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שנמצא בישורת האחרונה לפני אישור במליאת הכנסת.

היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, צילום: אורן בן חקון

בהרב מיארה אמרה: "השר רוצה שאצלינו במדינה הרשות המבצעת תשלוט ברשות השופטת, זה מה שקורה פה. הרשות המבצעת שולטת בתקציבים, השר מקפיא את כל התקנים (בבתי המשפט ובמשרד המשפטים, א.א), וככה הוא מניח אקדח על השולחן מול הרשות השופטת. מה שיריב עושה הוא שהרשות המבצעת משתלטת גם על הרשות השופטת".

בהרב מיארה ביקרה בדיונים בעיקר את העובדה כי במינויים לעליון, ההצעה של לוין וסער מוציאה את הווטו מהשופטים או לשכת עורכי הדין במינויים לעליון שיוכלו להתמנות רק על ידי בחירת הפוליטיקאים מהאופוזיציה והקואליציה.

"המשמעות של המתווה זה שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים תהיה הסכמה גם על בחירת שופטים", אמרה. "השר מוציא את כל גורמי המקצוע מהוועדה, השופטים הם משקיפים, הוא לא יכול להוציא את כל גורמי המקצוע, אם הוא לא רוצה לדרוש הסכמה במינוי (לעליון, א.א) של השופטים או לשכת עורכי הדין, אולי שישקול אנשי אקדמיה, אי אפשר להוציא את כל גורמי המקצוע מהמינוי, בית המשפט העליון זה לא בית משפט לחוקה הוא דן בעניינים מקצועיים".

שר המשפטים יריב לוין בכנסת (ארכיון), צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

הציטוטים האלה למעשה משקפים את הפערים הגדולים בין היועצת המשפטית לממשלה לבין השר לוין והממשלה. כזכור, ב23.3 תתקיים ישיבת ממשלה בה תעלה הצעת אי האמון בבהרב מיארה על מנת להתחיל בהליך הדחתה.

נזכיר כי לפי ההצעה הסופית של לוין וסער, החוק יכנס לתוקפו רק לאחר הבחירות הבאות וכינון כנסת חדשה, ובוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים: נשיא בימ"ש העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחרו השופטים, שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שאחד מהם יבחר מתוך הקואליציה בלבד ואחד יבחר רק על ידי האופוזיציה בתוך עצמה, ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד), שיבחרו אחד על ידי הקואליציה ואחד על ידי האופוזיציה.

בערכאות הנמוכות יהיה וטו לשופטים כך שיידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט בימ"ש העליון יידרש רוב הכולל רק פולטיקאים בתנאי שהשופט יבחר ע"י הקואליציה ונציג שנבחר ע"י האופוזיציה.

שופטי בית המשפט העליון, צילום: אורן בן חקון

עוד מוצע מנגנון שובר שוויון או כפי שהוא מכונה "דד-לוק", לפיו אם לא מגיעים להסכמות וחסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר)- הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים כל אחד מטעמן והצד השני יהיה חייב לבחור אחד מתוכם.

המנגנון הזה סופג ביקורת גדולה על כך שלמעשה הוא יוכל לתמרץ מינוי של שופטים פוליטיים מאוד והקיצוניים ביותר משני צידי המתרס הפוליטי.

כאמור, החוק לשינוי הרכב הוועדה נמצא כעת בישורת האחרונה לפני העברתו בכנסת. האופוזיציה הגישה מעל 71 אלף הסתייגויות נגד החוק ובדיונים ארוכים ועדת החוקה דחתה אתמול 900 מהם והדיונים על ההסתייגויות וההצבעות לקראת אישור החוק לקריאה שניה ושלישית בוועדה ימשכו ביום שני. הערכה בקואליציה כי החוק יעלה לאישור במליאת הכנסת בשבועיים הקרובים תלוי במוכנות ההצבעות על תקציב המדינה.

מטעמה של היועמ"שית בחרו שלא להתייחס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו