"אני מרגישה עגונה ע"י בית הדין, לא ע"י בעלי": דיון מיוחד התקיים היום (רביעי) בוועדה לקידום מעמד האישה. נשים עגונות זומנו לדון בסוגיית המענים והטיפול במסורבות גט ועגונות לציון יום העגונה בכנסת. אישה מסורבת גט מזה כשלוש שנים סיפרה: "בעלי הוא הבעלים שלי. ויתרתי על זכויות וצרכים בסיסיים ועדיין אני ללא גט".
עגונה נוספת אמרה בוועדה לקידום מעמד האישה: "אני מרגישה שאני עגונה על ידי בית הדין בנתניה ולא על ידי בעלי". "בית הדין נכנס לתוך הזירה, מרים את השרוולים חוטף מכות ולפעמים גם מדמם", אמר מנהל האגף למניעת עגינות.
יו"ר הוועדה ח"כ תמנו שטה, מפלגת המחנה הממלכתי: "יש פה נשים שעוד רגע חוטפות מכות לא מטאפוריות. דיינים שיתעמרו או ישפילו נשים - הם לא יהיו, אנחנו נחסום אותם".
"הייתה לי פגישה עם הרב הראשי יוסף שנחוש לטפל בנושא העגונות באופן אישי", המשיכה ח"כ פנינה תמנו שטה. "הוא רואה זאת כשליחות גדולה וזוהי להבנתי שעת רצון להגביר הילוך ולתת את המענים לנשות ישראל שנקלעו לסיטואציה הקשה של להיות מסורבת גט".
ג', שהייתה עד לאחרונה מסורבת גט: "כל יום היה סבל גדול. ביקשנו מבית הדין להוציא צו מעצר לגרוש שלי כי היה לו דפוס אלים. הופעלו לחצים כנגדי, נאלצתי לחתום על הסכם שהוא לא לטובתי.
"במקום להפעיל עליו לחץ של מאסר, רצו שאוותר על חוב גדול לטובתי שירד מ-60,000 ל-30,000 והמזונות ירדו מ-4000 שקל ל-2000 כאימא של 5 ילדים. הדיינים הפעילו את הלחץ ביוזמתם ואני חתמתי על הסדרים שלא תואמים לילדים ולמצב הנפשי שלו".
יו"ר הוועדה: אולי תוכלי לערער על פסק הדין הזה לבית הדין הגדול?".
פרקליטתה של ג', עורכת דין מוריה דיין: "היא עברה התעללות באותו דיון. הדיין איים עליי בהוצאות. אי אפשר להוריד לפחות מ-4000 שקל ל-5 ילדים שהיא מגדלת. עד היום אין פרוטוקול. הותר לי לדבר ואמרתי שהם מפעילים לחצים במקומות הלא נכונים. זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בלחצים בלתי הגיוניים".
ג': "ללא הרב מיימון הגט לא היה קורה. אני עדיין מתאוששת מהחוויה ובלעדיו הייתי יוצאת כנראה ללא מזונות". היו"ר: "צריך ערכאת ערעור בהרכב יותר מורכב". הרב אליהו בן דהן מנהל בתי הדין הרבניים: "מדובר באדם חסר בית, זה לא אדם נורמטיבי שאפשר לדבר איתו. הוא לא כשיר בנפשו. הוא אדם מופרע לגמרי. אדם שמחליט שלא משתמשים בחשמל הוא אדם מופרע״.
שרה תניא אוחיון, עגונה מעל עשור סיפרה בקול חנוק כי במשך 3 שנים היא ניסתה לפתור את מצבה בארצות הברית באמצעות מגשר, אך ללא הצלחה. ״הסכמתי לכל הדרישות, ויתרתי על זכויות וצרכים בסיסיים אך נותרתי ללא גט מבעלי, ואני אומרת בעלי כי הוא לגמרי הבעלים שלי. במדינת ישראל הכוח נותר בידי הבעלים והם ממשיכים להתעלל בנשותיהם בדיוק כמו שבעלי מתעלל בי.
"אתמול בערב קיבלתי בשורה מבית הדין, שקיבל את בקשתי לאחר 5 שנים וקבע כי הוא חייב לשלם לי מזונות וקנס של 500 שקל על כל יום עיכוב בגט. אני מודה לבית הדין על כך אבל הלוואי שזה יעזור לי לקבל את הגט, אני עדיין נתונה לשליטתו המלאה של בעלי. המצב הזה אינו מתקבל על הדעת מדובר בכשל מערכתי שמעניק לגברים כוח בלתי מוגבל".
פנינה עמר, מנכ"לית "יד לאישה": המאמצים שבית הדין עשה מרשימים מאוד, אבל אנחנו כמה שנים בניוטרל. בית הדין לא מתכנס שנתיים ושמונה חודשים לדון בבקשה בתיק הזה".
עפרה טגבה, עגונה מזה 7 שנים: "על גבול ה-7 שנים אני מרגישה שאני עגונה על ידי בית הדין בנתניה ולא על ידי בעלי. במשך 7 שנים היו לי 13 דיונים מתוכם 4 פגישות שבעלי לא הגיע והבית דין אפילו לא טרחו להודיע לי שלא אגיע, למרות שקיבלו מכתב מבעלי. אני מפרנסת ילדה לבד ואחות בחדר ניתוח. יום אחד שאל אותי בית הדין כמה אני מרוויחה ליום ואמר 'תקשיבי גם אני לא הייתי מתגרש מאישה שמרוויחה ככה'. לא היה לי קל לשמוע את זה".
סיגל רצין, מנכ״לית "מבוי סתום": "נאמר כאן לא פעם ולא פעמיים בכל מיני צורות המשפט כשל מערכתי. ההערכה שלנו היא כי מדובר באלפי נשים מידי שנה. בית הדין הרבני מדווח השנה על 67 מסורבי ומסורבות גט מתוכם 44 נשים. המספר הזה לא מתיישב בשום צורה ועניין על מה שידוע לנו״. יו"ר הוועדה השיבה כי היא רוצה מספרים מדויקים אחרת זה יעשה את האפקט ההפוך. רצין, השיבה בטענה כי ״את מתפרצת לדלת פתוחה לגמרי כי גם אנחנו רוצים מספרים״.
עו״ד שיר לוי מנהלת משפטית מבוי סתום למען מסורבות גט ועגונות: ללקוחה שלי רב בית הדין אמר לקחת דירת עמידר, בלי חוגים לילדים, ושהילד ישן על מזרן ונסתדר כי היא ״מוצלחת״. שרה גרוסמן, שיתפה ואמרה כי הסיפור שלה מאוד דומה לסיפור שסופר פה, ״נאלצתי לוותר על דברים מרחיקי לכת, פסקי בית משפט לענייני מזונות. התנאי לקבלת הגט היה לוותר על מזונות וזו הייתה דרישה של בית הדין אפילו לא של הגרוש.״ השיבה כי ״מזונות ילדים צריכים להיות מחוץ לתחום זה לא יכול להיות כלי".
הרב בן דהן: "אף אחד פה לא אמר מילה על זה שבתי הדין המשיכו לתפקד במלחמה, אנחנו המשכנו לתת שירות בזמן המלחמה, לא הפסקנו ליום אחד. כל שנה מתגרשים בישראל 11,500 זוגות, יש כמה עשרות מקרים קשים".
ח״כ מיכל וולדיגר: "אני מכירה את הרב אליהו ויודעת כמה חשוב לך, זו החובה שלנו, אליהן, למדינה ואנחנו צריכים למלא את המערכת. אני מקבלת פניות על מקרים לא ראויים, עומס זו לא תשובה. צריך לעשות בדיקה. אני פונה אלייך פנינה ולכל הנשים, כולנו רוצים את אותו הדבר ונשים מסורבות גט צריכות לקבל גט. אני מוכנה לעשות מה שצריך בשביל לקדם את זה".
הרב אליהו פנחס מיימון, מנהל האגף למניעת עגינות ובירור יהדות: "הסיפור הוא שיש פה אנשים משכמם ומעלה, ואם הם לא היו עושים את מה שעשו בחלק מהמקרים, הנשים שיושבות פה היו אולי יכולות להגיד שבית הדין היה מאוד מנומס אבל הן היו עדיין עגונות. בית הדין נכנס לתוך הזירה, מרים את השרוולים חוטף מכות ולפעמים גם מדמם, אבל בסוף הוא מצליח להביא את התוצאה ואני רואה את הנתונים. הוא חוטף מכות בית הדין, משני הכיוונים. מבטיח לכם.
יו"ר הוועדה: "מטאפורית? פשוט יש פה נשים שעוד רגע חוטפות מכות לא מטאפורית. הרב מיימון, קיבלתם שבחים, מה עושים? אנחנו לא נגדכם, אתם הגורמים שרוצים לעזור אבל נדמה לי שנכנסנו לאיזו פינה של התגוננות ולא רק זאת, גם פרוצדורות. יש פה משהו של מהות, אני מאמינה שאפשר לעשות ועשיתם דרך. אני שואלת איזו קפיצה רואים בטיפול ומה אפשר לעשות?".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו