שר המשפטים יריב לוין הודיע הערב (רביעי) כי הוא מביא את החלטת הממשלה לאישור השרים להתחיל בתהליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה.
ההחלטה למעשה מבקשת מהשרים להצביע "אי אמון" נגד היועצת ולהתחיל בהליך הדחתה. המסמך של לוין כולל מעל 800 עמודים ונספחים של תלונות שרי הממשלה נגד היועמ"שית וחילוקי דעות ביניהם.
באותו מסמך נכתב בין היתר כי "היועצת ניכסה לעצמה כוח כמעט בלתי מוגבל, חסר רסן, ועשתה בו שימוש פוליטי גס ומכוער בתחפושת מיתממת של מקצועיות ואובייקטיביות. בכך השחיתה את מידותיו של מוסד היועמ"ש לבלי היכר, וכהונתה תיזכר ככתם בדברי הימים על מוסד זה. תהליך שיקומו ובנייתו מחדש לא יוכל להחל, אלא לאחר סיום כהונתה של היועצת הנוכחית".
"לאור זאת, מוצע לממשלה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב- מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
לוין רצה לחכות לאחר אישור החוק של שינוי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים שעבר ביום שלישי לפנות בוקר. לוין החליט להקדים את המהלך לפני שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהוא מקדם במתכונת מתווה יחד עם השר סער. זאת לאחר הבנה כי לא תהיה בנושא פשרה עם האופוזיציה.
בשבועות האחרונים ניסה השר לשעבר יזהר שי, שהיה שותף לגיבוש המתווה יחד עם דד שמחי, להשיג הסכמות עם חלקים באופוזיציה, אך ללא הצלחה. גם ח"כ אורית פרקש הכהן שוחחה עם לוין על ניסיון להגיע לפשרה, אך המהלך לא הבשיל.
ההליך כולל כינוס ועדת האיתור שמינתה את היועצת שצריכה למעשה לדון בבקשה של הממשלה ולהכריע האם הוא ממליץ להדיח או לא.
כינוס הוועדה שדורשת גם מינוי של חברים חדשים מטעם הממשלה צפוי לקחת עוד זמן, כך שהפיטורים לא יקרו סופית בקרוב, אך מדובר בתחילת ההליך. הוועדה תידרש לשקול האם מתקיימות העילות בחוק להדחת היועמ"שית, שאחת מהן היא חוסר הסכמה מהותית בין היועצת לבין הממשלה.
הוועדה מונה חמישה חברים, בראשה עומד נשיא העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, אשר התנגד למינוי בהרב מיארה, פרופ' רון שפירא ונציגת לשכת עורכי הדין. בנוסף, לוין צריך למנות שר משפטים לשעבר בוועדה מטעמו. לוין יפנה לשר לשעבר, משה ניסים, בבקשה שיכהן בוועדה, וכן צריך לבחור בועדת החוקה בבחירות פומביות את נציג הכנסת, שזה למעשה נציג הקואליציה. על התפקיד הזה מתמודד ח"כ בוארון, אך רוטמן ובציונות הדתית עשויים לדרושם נציג אחר מטעמם.
ועדת שמגר, שהייתה זו שהתוותה את הקמת ועדת האיתור, קבעה ארבע סיבות שבעטיין ניתן לפטר יועץ משפטי: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגדו; מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל. הממשלה, תשתמש כפי הנראה בעילה של חילוקי הדעות המהותיים.
בממשלה מעריכים כי יש סיכוי להשיג שלוש חברי וועדה שיתמכו בהדחת היועמשית; נציגו של לוין, נציג של ועדת החוקה ואולי הנשיא גרוניס שהתנגד למינויה מלכתחילה, ואף אולי פרופ' שפירא שנחשב יחסית שמרן ותמך בחלקים מסויימים ברפורמה של לוין. פרופ' שפיא מונה על ידי הממשלה לשופט מטעם ישראל בבית הדין בהאג, והחליף את הנשיא העליון בדימוס, אהרן ברק, אשר שימש קודם לכן בתפקיד.
במהלך צפוי להיתקל בעתירות לבג"ץ שיש סיכוי גדול שיפסוק נגד ההדחה, ללא אישור של ועדת האיתור המהלך בטוח לא יעבור את הביקורת השיפוטית של בג"ץ.
במידה והתהליך ייצא לפועל כראוי, השלב הראשון יהיה הצעת אי אמון עם כל תלונות השרים. אח״כ יתקיים כינוס ועדת האיתור, אותה יהיה צורך לאייש. אותה וועדה תדון ותמליץ האם להדיח את היועמ"שית או לא. נכון לעת זו, יש סיכוי לרוב לקואליציה עם שני הנציגים, כאמור, פרופ' שפירא או גרוניס. בהמשך, צפויות להיות מוגשות עתירות לבג״ץ.
במערכת הפוליטית היו שתמכו בהחלטה וחלק לצידם שהתנגדו לה בכל תוקף. כך, למשל, שר התרבות והספורט מיקי זוהר שבירך על המהלך ואמר: "טוב עשה שר המשפטים שהחל את הליך החלפת היועמ״שית וטוב תעשה היועמ״שית אם תתפטר מתפקידה לאור משבר האמון העמוק בינה לבין הממשלה הנבחרת".
לעומת זאת, יאיר לפיד כתב: "יריב לוין החליט לפרק את החברה הישראלית בזמן מלחמה. לוין אחד האחראים הראשיים לאסון ה-7 באוקטובר לא למד דבר. הוא פוגע במדינה, פוגע בשלטון החוק, פוגע במאמץ המלחמתי. הצעד שלו להדחת היועמ״שית, עברייני, אלים ולא חוקתי ואנחנו נעשה כל מה שצריך כדי לסכלו".