המחלוקת הסוערת סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר הגיעה הלילה (ראשון) לשיאה בישיבת ממשלה, בה משתתפת באופן חריג היועמ"שית גלי בהרב מיארה, שהביעה תמיכה נחרצת בהקמת הוועדה.
בתום ישיבה סוערת הממשלה דחתה בשלושה חודשים את ההחלטה אם להקים ועדת חקירה ממלכתית.
רוב שרי הממשלה הסכימו עם רה"מ נתניהו שתהיה זו טעות חמורה לבצע חקירה תוך כדי מלחמה.
"זה שואב את האנרגיות ותשומת הלב של הנחקרים מהמאמץ המלחמתי - אל המאמץ החקירתי ופוגע במלחמה", אמרו השרים.
בישיבה עצמה, שכונסה בעקבות דרישת בג"ץ, נדחתה בקשת ראש השב"כ רונן בר להציג את עמדתו בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
היועמ״שית קראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, באומרה כי "צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, זה אירוע חריג מה שקרה ובשלה העת". על כך ענה לה ראש הממשלה: "רק הקבינט והממשלה יקבעו מתי המלחמה מסתיימת, המלחמה לא הסתיימה, ולא נכון שעכשיו קצינים ומי שעוסקים במלחמה יצטיידו בעורכי דין".
היועמ"שית טענה בדיון כי על הממשלה להגיד "למה לא" תוקם ועדת חקירה ממלכתית. על כך ענה לה מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "אם בג"ץ היה רוצה הוא היה מוציא צו על התנאי שהממשלה תנמק מדוע לא, אבל מה שבג"ץ עשה זה רק לחייב לקיים דיון בנושא".
שר החינוך יואב קיש הוסיף ותקף: "את משפצת! את אומרת שהממשלה חייבת להגיד למה לא - ממתי זה?!?". לדבריו הצטרף גם שר החקלאות אבי דיכטר, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וראש השב"כ לשעבר: "האם לדעת היועמ"שית המלחמה הסתיימה?".
בהרב-מיארה ענתה בתגובה, כי "אני לא חושבת שזה לדעתי האם המלחמה הסתיימה, אבל השאלה האם לקיים ועדת חקירה ממלכתית לא תלויה בזה". על כך אמר השר אופיר סופר: "יכול להיות שהקמת ועדת חקירה ממלכתית מסמלת לחמאס שסיימנו את המלחמה?".
לצד השתתפותה החריגה של היועצת המשפטית לממשלה בישיבה, בממשלה אומרים בינתיים כי אין כל כוונה לאשר הקמת ועדה מכל סוג שהוא עד לסיום המלחמה.
"הזדמנויות שלא חלמנו עליהן"
"אני חוזר מביקור היסטורי בוושינגטון", אמר נתניהו בפתח הישיבה, "הביקור הזה והשיחות שקיימנו עם נשיא ארה"ב טומנים בחובם הישגים אדירים נוספים שיכולים להבטיח את ביטחון ישראל לדורות".
"אני לא מגזים, אני לא מפריז. יש כאן הזדמנויות לאפשרויות, שאני חושב שלא חלמנו עליהן, או לפחות עד לפני חודשים אחדים הם לא נראו אפשריים - אבל הם אפשריים. זה היה מפגש מאוד חם, מאוד מפורט, מאוד תכליתי. הוא חובק את כל הנושאים המרכזיים שעומדים לפנינו. יש לנו הישגים רבים מאחורינו, אבל גם אתגרים רבים לפנינו".
לדברי ראש הממשלה, הנשיא טראמפ שיבח את הישגי ישראל, ובראשם שבירת הציר האיראני. הוא ציין כי הושגה הסכמה על השלמת מטרות המלחמה, ובהן חיסול חמאס, החזרת כל החטופים והבטחת ביטחון ישראל. במקביל, ציין נתניהו כי טראמפ הציג "חזון מהפכני" ל'יום שאחרי' ברצועה, השונה מהתפיסה המקובלת של שילוב אש"ף או הרשות הפלסטינית.
"הביקור הזה, שכמובן אוכל לפרט עליו יותר בפורומים המתאימים", הוסיף רה"מ, "מהווה תפנית היסטורית למדינת ישראל. אנחנו במקביל כמובן אוכפים את הסכמי הפסקת האש. זה מחייב אותנו לפעול, לפעמים לפעול באש כדי לאכוף אותם. אנחנו עושים את זה גם בדרום גם בצפון. הנחייה שלי הערב - אף אחד לא מגיע לפרימטר ואף אחד לא חודר לפרימטר. זה חלק מההסכם אנחנו נאכוף אותו, ונאכוף אותו בתקיפות. אנחנו מצפים שהחמאס יעמוד בכל ההתחייבויות שלו - וזו אחת מהם".
"ראש השב"כ פקיד, מה הוא רלוונטי"
בנושא ועדת החקירה הממלכתית, התברר כי ראש השב"כ רונן בר ביקש להשתתף בישיבה ולהביע תמיכה בהקמתה, אך נדחה. לשאלת היועמ"שית מדוע עמדתו של ראש השב״כ לא הופצה לשרים בכתב? רה״מ נתניהו השיב: "הוא פקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה? הוא לא התבקש להביע עמדה בנושא".
במקביל, יש לציין, כי הקואליציה מקדמת באמצעות ח"כ קלנר חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית, שבה הפוליטיקאים יבחרו את חברי הוועדה. הממשלה כאמור, לא רוצה להקים ועדת חקירה שצוננה על ידי הנשיא עליון יצחק עמית שבו הם לא מכירים.
השר קרעי יצא בישיבת הממשלה נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית: "הקמת ועדת חקירה בידי נשיא העליון הנוכחי, אותו אחד שמתנשא עלינו לאמר 'אני אמלוך', היא לא פחות מבגידה באמון הציבור. הציבור הישראלי, שרובו כבר איבד כל אמון בכנופיית שלטון החוק, דורש חקירה אמיתית, נטולת ניגודי עניינים, שלא תהפוך למנגנון לטיוח האמת".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כתב ב-X: "ועדת חקירה על האסון הגדול בתולדות המדינה אינה הזמנה כבקשתך לשלטון. הנחקרים לא יבחרו את החוקרים. ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית לפי חוק - קום תקום".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "ממשלת ישראל עושה הכל כדי לא לקחת אחריות. ישיבת הממשלה שמתקיימת כעת היא מופע מחפיר של ביזוי המשפחות השכולות ומשפחות החטופים".
יו"ר עוצה יהודית, השר לשעבר איתמר בן גביר: "רואה את הדיווחים על המופע הפוליטי של היועמ"שית בישיבת הממשלה, ושואל דבר אחד: למה במקום לחכות שהיא תשלח את כולכם לכלא, אתם לא מדיחים אותה כבר?".
יזהר שי: "ממשלה עם שרים נטולי ערכים"
בתוך כך, משפחות שכולות, משפחות חטופים ועקורים ביקשו כי השר לשעבר והאב השכול יזהר שי יציג את עמדתם בישיבה. שי מסר ל"ישראל היום": ״ביקשתי להופיע בפני שרי הממשלה היום בשם המשפחות העותרות לבית המשפט העליון בנושא הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר. בכוונתנו להסביר לשרים את תחושת הדחיפות שלנו, את החשיבות של הקמת ועדת חקירה ממלכתית למען עשיית הצדק ולצורך התיקון הדרוש על מנת למנוע את האסון הגדול הבא".
לדבריו, "רוב גדול מאוד של אזרחי המדינה דורש את הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית, הגיע הזמן שממשלת ישראל תגלה את המנהיגות הנדרשת על מנת להגיע לחקר האמת".
בציוץ שפרסם לפני מספר דקות (ראשון), ברשת X כתב שי כי "לא רק ראש השב"כ סורב אלא גם אנחנו, הורים שכולים, נציגי מפונים והורי חטופים".
לא רק ראש השב"כ סורב מלהגיע לישיבת הממשלה בעניין וועדת החקירה הממלכתית אלא גם אנחנו: הורים שכולים, נציגי מפונים מבתיהם במלחמה והורי חטופים.
ביקשנו להשמיע את קולנו בדיון הזה, אבל ממשלה שמכהנים בה שרות ושרים נטולי ערכים, פחדנים ללא עמוד שידרה מנהיגותי, מה הפלא שאיננה מסכימה לשמוע… pic.twitter.com/cuUyCS4Ppf
— Izhar Shay - יזהר שי (@Izhars7) February 9, 2025
במכתב ששלחו נציגי המשפחות, ופורסם על ידי שי, תחת הכותרת: "מחדל 7 באוקטובר 2023 - ועדת חקירה ממלכתית - דיון ממשלת ישראל", נכתב בשם הפונים: ראומה וגדי קדם, עינב צנגאוקר, אורי אפשטיין, אורלי ואמיר שושני, שרון ואיל אשל, חגית ורובי חן, דדי שמחי, אורית עדני, הילה ויזהר שי, על "הקמתה לאלתר של ועדת חקירה ממלכתית שתחקור על חקר מכלול האירועים שקדמו למחדל ה-7 באוקטובר 2023, את תפקודם של כלל מארג מערכות המדינה, לרבות המערכות המדיניות והציבוריות, זרועות הביטחון, מערכי החירום בתקופה שלפני המחדל והמלחמה, וכן בעלי התפקידים ונושאי-המשרה בכל אלה, ב-7 באוקטובר ובימים שלאחריו עד לסיום שחרור שבויי מדינת ישראל מכוחות החמאס ואחרים שחדרו לשטחה".
"העותרים מבקשים, כמתחייב משורת הדין והצדק, כי עמדתם תובא ותישמע בפני ממשלת ישראל, באמצעות נציג מטעמם, מר יזהר שי, קודם שהממשלה תקבל החלטה בעניין האמור".
סער: תומך בוועדת חקירה ממלכתית
שר החוץ גדעון סער אמר בישיבת הממשלה: "3 השאלות הרלוונטיות הן: מה ייחקר? מי יחקור? מתי תתקיים החקירה?". סער הביע בישיבה תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית כדרך הטובה ביותר לקיים חקירה בנושא מחדל רב-מימדי: מדיניותי, מבצעי ומודיעיני.
השר סער הציע לבחון תיקון חקיקה שלפיו תוכל הממשלה להסמיך כל אחד מהנשיאים והמשנים לנשיא של בית המשפט העליון בעבר לקבוע את הרכב הוועדה. עוד המליץ שהממשלה תקים צוות שרים שישקול וימליץ לגבי מנדט החקירה וטווח הזמנים והאירועים שייחקרו - טווח הזמן לפני 7.10.2023 וכן בסוגיה עד מתי משתרעת התקופה שתיחקר.
לדבריו, ככל שמלחמת חרבות ברזל תיכלל במנדט החקירה - ההגיון מחייב כי ועדת החקירה תוקם עם תום המלחמה. ואולם, אם החקירה תכלול רק את ארועי ה-7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם - ניתן להקימה כבר עתה.
סער והיועמ"שית התנצחו לאחר שזו קטעה את דבריו. "נהיה לך מנהג להפריע לכל שר שמדבר", אמר סער. "אני רגיל לזה בכנסת, פה לא היה דבר כזה מעולם. תתני לי לסיים את דבריי". סער כזכור מינה את בהרב-מיארה בתקופת ממשלת בנט-לפיד.
"שיא חדש של בריחה מאחריות וזלזול בציבור"
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג"ץ בעניין ועדת החקירה הממלתכית הגיבה לדיון בממשלה: "מה שמתרחש כעת בישיבת הממשלה הוא שיא חדש של בריחה מאחריות וזלזול בציבור. ראש הממשלה לא רק שמסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית, אלא אף מונע מראש השב"כ להציג את עמדתו המקצועית, תוך שהוא מכנה אותו בזלזול 'פקיד'".
"התנהלות זו, יחד עם הדברים החמורים שנחשפו על ניסיונות להקים 'ועדה פוליטית' שתימנע מ'מציאת אשמים', מוכיחה שוב מדוע רק ועדת חקירה ממלכתית עצמאית יכולה לחקור את המחדל הנורא בתולדות המדינה. אנו קוראים לבג"ץ להתערב באופן מיידי ולהורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הציבור הישראלי, המשפחות השכולות, הפצועים והחטופים - כולם זכאים לדעת את האמת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו