עם פרישת השר איתמר בן גביר גברה לאין ערוך התלות במפלגה החדשה שהצטרפה לא מכבר לממשלה - הימין הממלכתי. למעשה, כיום אין ממשלה בלעדיה.
ההצהרה של בן גביר // יוני ריקנר
פוליטית - הטיימינג היה מושלם: רגע לפני עסקת חטופים ופרישת בן גביר, ועם הבטחה ביד לאופק פוליטי בליכוד. עוד רבות ידובר על הסיבובים שלא ייאמנו שעברו על ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר גדעון סער במרוצת השנים, אולם בשורה התחתונה - הפרק הנוכחי בחייהם המשותפים יכול לפרנס פרשנים פוליטיים וכותבי ספרי מדע בדיוני כאחד.
בימים האחרונים חזר להיות סער אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו ושותף בכיר לפורום ההתייעצות, כמו גם הבכיר ביותר בנושאים הביטחוניים והמדיניים. בעבר תחזק נתניהו את השביעייה, כיום יש לו רביעייה. ראש הממשלה, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שר הביטחון ישראל כ"ץ וסער. אחריהם, אבל לא באותו מעמד: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וח"כ אריה דרעי.
סער, בהחלטה פקחית, החליט לעמוד בראש ועדת המינויים של משרד החוץ בעצמו. מדובר במשרד בעייתי, מקובע ו"שמאלני". הדיפלומטים המשרתים בו הם מסמרים בלי ראש. אי אפשר להיפטר מהם עד גיל הפרישה. סער לא יצליח לשנות את התפיסה הרווחת שהתנחלה אצלם לפני עשורים; פתרון שתי המדינות, הסדרים מדיניים ושאר מרעין בישין, אבל לפחות הצליח ליצור יחסי גומלין. כשעתידם בידיו, הצייתנות קלה יותר.
בעצה אחת עם זאב אלקין, הכניס האחרון שני תיקונים חשובים בקבינט עסקת החטופים. הראשון הוא קביעה שכדי לעבור לשלב השני של העסקה יש צורך באישור קבינט נוסף. השני הוא סעיף הקובע שאת המנדט לצוות המשא ומתן בשלב הבא יש לאשר גם כן בקבינט.
כשיש איום פרישה מפורש מסמוטריץ' לגבי השלב הבא, סעיפים אלו עשויים להתגלות כמשמעותיים במיוחד. כדי לחזור למלחמה, אגב, אין צורך באישור נוסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו