ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, קיימה היום (רביעי) דיון שעסק בנכונות אנשי הקבע להאריך שירותם בצה"ל, נוכח התארכות המערכה. במהלך הדיון הציגו בצה"ל לוועדה נתונים עדכניים על שירות הקבע, מגמות והערכות עתידיות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן, אמר בפתח הדיון: "הדיון הזה היה רלבנטי גם לפני 7.10. יש לו שני וקטורים שדוחפים אותו משני עולמות שונים. הראשון הוא המעשי במסגרתו נעשו שינויים במסלולי הקבע לאורך השירות. הווקטור השני הוא שאי אפשר להתעלם מכך שגם בבניין הזה יצרו פה אווירה כאילו אנשי הקבע הם סוג של פריבילגים שכאילו אנחנו המחוקקים עושים להם טובה שנותנים להם לשרת בצבא.
"יש שרים וחברי כנסת שהפכו את קציני הקבע לנאשמים, בלי להבין שכשהם פוגעים ברמטכ"ל ומשפילים אותו יש לכך השפעה ישירה מה הציבור חושב על הצבא ועל כלל משרתי הקבע. מפלגות השלטון חוברות להתבטאויות של המפלגות הערביות על איך נראה צה"ל ואיך נראים לוחמי צה"ל, וזה כדי לגלגל אחריות מהדרג המדיני. כל מי שעוסק בזה חש את המוטיבציה הפוחתת של אנשי הקבע להיות שייכים לארגון שיש כל כך הרבה ביקורת עליו ועל המשרתים בו. בסוגיה הזו אין קואליציה ואופוזיציה, היא נושקת לחלוקה בין משרתים וללא משרתים לאחראים וללא אחראים".
תא"ל ליאת שבו, רח"ט הסגל באכ"א, התמקדה בשחיקה של אנשי הקבע: "בעשורים האחרונים התרחשו שינויים גדולים שייצרו כל פעם שחיקה בבסיס של שירות הקבע. ההתפתחויות הדרמטיות הביאו לשינוי פרדיגמה, לשחיקת השירות ולמשבר בכוח האדם, כמותו לא היה בצה"ל. זה לא תהליך של כאן ועכשיו אלא תהליך של שנים. המצב בקבע עוד ערב חרבות ברזל, היה בנקודה לא טובה ואנחנו מזהים שככל שעובר הזמן זה יוצר לנו שחיקה שהולכת וגוברת.
"מבחינת הערכת המצב, הצורך בצה"ל הולך ועולה, אנחנו נמצאים כיום בפערים, שנובעים גם מהצורך להביא בקצב מהיר מאוד היקף של מפקדים, וגם משחיקה והיקף הנפגעים. היקף הפצועים מכלל המערכים שנכנסו לקרבות ונמצאים בכל מקום, זה מייחד את צהל כגוף אחר במרחב הציבורי".
"יש ירידה בניסיון"
תא"ל שבו הוסיפה כי "המלחמה הביאה אותנו לעצירה של מגמה של שחרורי פרט, המשרתים בחרו מתוך הערכים שלא להשתחרר, אך ככל שנמשכה המלחמה אנחנו רואים היקף שחרורים שהולך ועולה. הוותק הממוצע במשך שהייה בדרגת רב סרן הולך וקטן בעקבות השחרורים, וזה אומר ירידה בניסיון.
"הדבר נובע גם מהשיח הציבורי סביב אוכלוסיית משרתי הקבע. העובדה שהם מרגישים שקופים, ושיש להם חלופות טובות מספיק כדי לממש את השליחות, והעובדה שאנחנו לא מתייחסים אליהם מספיק טוב בדמות תגמול בשכר, אחרי כל התוספות זה עדיין 15-20% פחות מגופים ביטחוניים אחרים. גם תרבות ארגונית זה חלק מהעניין ואני לא מנסה לטשטש את זה אבל קשה לשנות את זה בשנת מלחמה.
"הסיפור של המשפחה הפך ליותר משמעותי ואנחנו לא מספיק טובים בעניין הזה. ניסינו לפתוח כל מסגרת ולהרחיב את סל הכלים לסיוע אבל אנחנו מוגבלים. למשל אין לי שום השפעה על יחסי עובד מעביד של אשת איש הקבע ויכולת לשפות אותה על אובדן ימי עבודה שלה, גם אין לי יכולת לטפל בילדיו. יש עלייה הולכת וגוברת בבקשות לצאת ללימודים כי הם צריכים הפוגה כדי לחזק את התא המשפחתי שלהם.
יש גם את עניין יוקרת השירות, אף אחד לא ירצה לשרת בקבע כשבזמן מלחמה מדברים על הכיסים השמנים ושוד כספי מדינה. צריכה להיות התגייסות של המדינה לטובת המשרתים."
אל"מ יונית קורעין, רמ"ח הפרט והשכר: "בעולם מעטפת הפרט אנחנו מדברים על שכר, רווחת המשפחה וסוגיות בהיבט חקיקה ותעסוקה. מבחינת השכר כרגע אנחנו בלי קרן סיוע שנגרמה, חלק מהמלצות ועדת נגל זה להוסיף מאה מילון שקל לקרן סיוע וזה חשוב לנו מאוד. מבחינת היבט תעסוקה של בנות הזוג, יש את סוגיית שעות ההיעדרות בתשלום וימי היעדרות בתשלום, מה שחל על נשות אנשי מילואים ולא על נשות אנשי הקבע. אנחנו רואים צורך בקידומו של חוק יוקרת המשרתים, לא רק לקבע אלא גם לחובה ומילואים, שיעגן את מעמד והטבות".
סא"ל איה דולב, ראש מכון המחקר הוסיפה: "ברגע שיש פער או חור בשלב מסוים יש לזה השלכות ארוכות טווח. צריכים לייצר גמישות כדי להצמיח את השורות מלטה חזרה."
יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן אמר בסיכום הדיון: "מוטל על צה"ל לבחון את מודל השירות נוכח האתגרים שאנחנו ניצבים בפניהם מאז 7.10. ההגדרה של מלחמה בין המלחמות צריכה ללוות אותנו ביתר שאת, ולהבין המושג הזה זה לא רק מה חיל האוויר עושה בסוריה אלא גם עצם החזקת הצבא גם בפעילות ממשית וגם הרתעתית. שליחות וערכים זה דבר יפה, אבל יש פער גדול מידי ששליחות וערכים לא יכולים לגשר עליה מול שכר ותנאי השירות. גם אנחנו וגם צה"ל צריכים לצלצל בפעמונים, אנחנו מאוד קרובים לדקה ה-90 ובמשחק הזה אין הארכות".
ח"כ שטרן ביקש מהצבא למפות את החקיקה הקיימת הנוגעת לאנשי המילואים, על מנת לבחון כיצד אפשר לתרגם אותה לחקיקה גם לאנשי הקבע. הוא הודיע שיפנה בהקדם לחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בכדי לשתף פעולה על מנת להביא לתיקוני חקיקה בהקדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו