היועמ"שית נגד "חוק פלדשטיין" של רוטמן: "חקיקה פרסונלית, התערבות פוליטית פסולה"

ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק פלדשטיין" בגרסתו המורחבת כפי שהוצע על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן. החוק צפוי לעלות בקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב ויזכה לתמיכת הקואליציה בכפוף להתניות. עם אישורו, יצאה נגדו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בטענה כי מדובר ב"חקיקה פרסונלית", שיש בה "התערבות פוליטית פסולה".

כאמור, ועדת השרים לחקיקה אישרה בצהריים (ראשון) את "חוק פלדשטיין" שהגיש ח"כ שמחה רוטמן, אשר מעניק הגנה פלילית לעובדי מערכת הביטחון ולחיילי צה"ל שמעבירים מידע מודיעיני רגיש לראש הממשלה, לחבר בקבינט או ליו"ר ועדת חוץ וביטחון.

המסלול הירוק

"חוק פלדשטיין" כפי שהוא מקודם על ידי הקואליציה נועד להסדיר את העברת המידע הביטחוני מהצבא לדרג המדיני. החוק מעניק "מסלול ירוק" לקציני צה"ל, המאפשר להם להעביר מידע מסווג ישירות לראש הממשלה. החוק כולל מתן חסינות משפטית לאנשי הביטחון שמעבירים את המידע החיוני.

לפני קצת יותר משבוע אושר החוק בקריאה טרומית ברוב של 59 תומכים מול 52 מתנגדים, ולא יחול רטרואקטיבית. 

בתגובה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שלח היום חוות דעת נוקבת נגד ההצעה המבקשת להעניק חסינות לעובדי מערכת הביטחון המעבירים מידע מסווג לדרג המדיני: "עולה חשש כי עסקינן בחקיקה פרסונלית המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך תלוי ועומד הנוגע גם לסביבתו של ראש הממשלה". רוטמן מסר: "ההצעה הזו תפתור חסמים ותבטיח שכשיש מידע ביטחוני מהותי הוא לא ייעצר בדרך".

"השפעה על עניינו של אדם קונקרטי"

בחוות הדעת שנשלחה לשר המשפטים, כתב אפק כי מדובר "בהמשך מגמה של הצעות חוק שנדונו בוועדת שרים לענייני חקיקה בשבועות האחרונים תוך שימוש ברוב הקואליציוני ובהליך החקיקה לצורך התערבות פוליטית בהליכים מתנהלים מסוימים ולהשפעה על עניינו של אדם קונקרטי".

הצעת החוק, המונחת על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת לקבוע סייג כללי לאחריות פלילית או משמעתית לעובדים וחיילים במערכת הביטחון שמוסרים מידע לגורמים מדיניים בכירים. בנוסף, ההצעה מבקשת להסמיך את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי להתערב בחקירה פלילית ובהליכים משפטיים ככל שסברו שמתקיים הסייג בהליך.

אפק אף התייחס בחוות דעתו במרומז לפרשת המסמכים המסווגים וכתב כי "הצעת החוק משתלבת בקמפיין ציבורי שמתקיים ביחס להליך משפטי, ומבקשת לכאורה להשפיע עליו, ומשכך עולה חשש כי עסקינן בחקיקה פרסונלית המכוונת להתערבות פוליטית פסולה בהליך פלילי תלוי ועומד הנוגע גם לסביבתו של ראש הממשלה".

עוד נכתב בחוות הדעת כי ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים בשלושה היבטים עיקריים. ראשית, מאחר שהצעת החוק מציעה כי גורמים פוליטיים יוכלו להחליט על עצירה או המשכה של חקירה פלילית ויוכלו להתערב בהליכים משפטיים תלויים ועומדים. בהקשר הזה נכתב כי ההצעה פוגעת בעצמאות מערכת אכיפת החוק ובעצמאות שיקול הדעת השיפוטי לבירור האמת בכך שהיא פותחת פתח להתערבות פוליטית פסולה בהליכי חקירה ומשפט.

בנוסף, נכתב כי הצעת החוק עומדת בסתירה למבנה ההיררכי הצבאי ולכפיפות הפיקודית והמשמעת שהן "אבני היסוד" של כל גוף ביטחוני ומעודדת מציאות שגופי הביטחון כולם יוכלו לעשות את שעולה על רוחם.

השבעה באוקטובר כהסבר לתיקון: "טענה חמורה" 

בחוות הדעת הייתה התייחסות לדברי ההסבר להצעת החוק לפיהם היה מידע מקדים בדבר המתקפה בתוך המערכת הביטחון שלא הועבר לדרג המדיני.

"טענה חמורה מסוג זה חייבת להיטען כמובן על בסיס תשתיות עובדתיות ולאחר קבלת התייחסות גורמי המקצוע הביטחוניים, וזאת לא נעשה", כך נכתב. עוד הוסיף אפק כי "לשם כך ראוי להעמיק את בדיקת הכשלים באמצעות המנגנון המתאים והראוי לכך - הקמת ועדת חקירה ממלכתית". 

החץ של רוטמן

חבר הכנסת רוטמן יצא להגנת התיקון לחוק ושלח חץ מכוון היטב ליועמ"שית: "הצעת החוק הנוכחית מכבדת את העיקרון הדמוקרטי לפיו האינטרס הציבורי, התרומה לביטחון המדינה והגדרת ביטחון המדינה נעשים על ידי הדרג המדיני ולא בהכרעות עקיפות כדוגמת הגשת כתבי אישום וחקירות על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וגורמי החקירה".

"אני מברך את חבריי ועדת השרים על החלטתם לתמוך בהצעה החשובה הזו ולקדם אותה. ההצעה הנוכחית תפתור חסמים ותבטיח שכאשר ישנו מידע ביטחוני מהותי שצריך להגיע באופן ישיר לגורמים הרלוונטיים הוא לא ייעצר בדרך".