משרד האוצר: כשיוקר מחיה פוגש מלחמה

מספר האירועים הבלתי נתפס שהתרחשו מאז הושבעה הממשלה הנוכחית לפני כשנתיים נראה לעיתים כאילו נלקח מסרט בדיוני, או מסרט אימה, תלוי את מי שואלים.

מהחקיקה המשפטית ועד מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בשלל החזיתות שאנחנו מצויים בה - לישראלים לא היה מנוח, וגם את הכלכלה והחברה הישראליות בשנתיים האחרונות ניתן לראות בשני אופנים שונים.

מנקודת המבט הראשונה, לא ייאמן כיצד בתוך שנתיים בלבד ישראל הפכה להיות דמוקרטיה נכה שמרחיקה משקיעים מקומיים וזרים. נקודת המבט השנייה היא כזו: החברה הישראלית, וכך גם הכלכלה הישראלית, חזקות דיין כדי לעבור שנתיים מהסוג הזה, וגם אם הכלכלה מוכה וחבולה, הרי מייד לאחר סיום המלחמה והשבת החטופים לישראל תבוא ההתאוששות, עם הממשלה או בלעדיה. סימנים ראשונים לנקודת המבט הזו אנחנו רואים כבר עכשיו, בטפטופי השקעות בהייטק וסוג של טפטוף כסף לישראל, וכן הלאה.

בואו נבחן לרגע איזו כלכלה קיבלה ממשלת נתניהו האחרונה כשנכנסה לתפקיד. הגירעון של ישראל בסוף 2022 היה אפס, ואם נדייק - היה עודף תקציבי של 0.6%, שהם כ־10 מיליארד שקלים. העודף הזה הביא את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאמירה שהפכה לדרך פעולה עבור הממשלה הזו. "יש כסף לכולם", הוא אמר ונתן את האות להסתערות על הקופה הציבורית. את שנת 2023 סיימנו בגירעון של 4.2%, מה שאומר שכמעט 78 מיליארד שקלים התאדו בשנה, ואם נוסיף לכך את 10 מיליארד השקלים שהותירה ממשלת השינוי בקופה, אנחנו מדברים על כך שנעלמו 88 מיליארד שקלים מהקופה הציבורית.

הוצאות כבדות על ביטחון

המלחמה פגשה את הכלכלה הישראלית ב־7 באוקטובר באקסטזה של בזבוז כסף ברמות מבהילות. כך, למשל, מימון פעילות ההתיישבות (בעיקר ביו"ש) בשנת 2022 היה בסדר גודל של 200 מיליון שקלים (תחת המשרד להתיישבות).

עם הקמתה של ממשלת נתניהו מונתה למשרד ההתיישבות אורית סטרוק. המשרד שינה את שמו והתקציב שלו זינק לסדר גודל של מיליארד שקלים. לא נדבר על משרדים מיותרים שיצרו שרים מיותרים, שבתורם הכניסו חברי כנסת נורבגים מיותרים, וכן הלאה. כך שאת שנת 2023 סיימה הכלכלה הישראלית בגירעון של 77.5 מיליארד שקלים.

למלחמה מיוחסת הוצאה עודפת של כמעט 25 מיליארד שקלים בשנת 2023, כך שסדר גודל של 50 מיליארד שקלים שוב התאדו להם ככה סתם.

לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי למדוד את הביצועים הכלכליים של ממשלת נתניהו. צריך להביט ברצף של ארבע הורדות דירוג האשראי של המדינה בשנת 2024 שבאו אחרי שנה של אזהרות ששוגרו לחלל האוויר במהלך שנת 2023.

רגע לפני שניכנס לציונים שחילקו לממשלה הזו חברות דירוג האשראי, כדאי שנחזור לנקודת ההתחלה: לאופן שבו אנחנו רוצים לתפוס את הכלכלה הישראלית. הקונצנזוס בשוק ההון אומר דבר כזה: לכולם ברור שהמלחמה לא עשתה טוב לכלכלה בטווח הקצר, אבל לטווח הבינוני והארוך? זה כבר סיפור אחר. אפשר להפוך את נקודת השפל הזו לצמיחה מואצת של הכלכלה, לשינויים מבניים ובכלל לריפוי של החברה הישראלית. אבל הדרך לתחילת התהליך הזה עוברת בשחרור החטופים, וזה, כידוע, מתעכב.

ציון נמוך מאוד

אז איך רואות חברות הדירוג הבינלאומיות את ישראל? מודי'ס היתה הראשונה שהבינה ששילוב של מלחמה עם תהליך שמעביר את ישראל להיות דמוקרטיה נכה עם מערכת משפט חלשה שתתקשה להגן על הקניין הפרטי - הוא משהו שצריך להזהיר מפניו את המשקיעים. מודי'ס הורידה בחודש פברואר את דירוג האשראי של ישראל מ־A1 ל־A2. חודשיים לאחר מכן גם חברת הדירוג החשובה בעולם S&P הורידה את הדירוג שלה מ־AA מינוס ל־A פלוס.

צריך להסתכל על הרצף של ארבע הורדות דירוג האשראי של המדינה בשנת 2024, שבאו אחרי אזהרות

פיץ', שנחשבת לשמרנית בקרב חברות הדירוג, המשיכה בהורדת דירוג משלה - מ־A פלוס ל־A. כך נמשך התהליך עד שהדירוג של S&P, שהוא החשוב בעולם, נעצר על A, ומודי'ס העבירה את הכלכלה הישראלית לקבוצת הדירוג B. זה כבר מתחיל להיות מבהיל.

אז בואו נסכם לרגע את התהליך. לכולם ברור שהתמשכות המלחמה גוררת המשך הוצאות כבדות לצורכי ביטחון. ברור שלטווח הקצר זה יוצר בעיות כלכליות, אבל השילוב של זה עם פגיעה בדמוקרטיה והחלשה משמעותית של בתי המשפט (שנזכיר שוב, מגינים על הקניין הפרטי) - והרי גיליון הציונים של הממשלה נמוך מאוד.