לדחות את משפט נתניהו

משפט נתניהו – בדגש על עדות נתניהו – לא צריך להתנהל בעת הזאת, לא שלושה ימים בשבוע, לא יומיים בשבוע ואפילו לא יום בשבוע.

ההבנה הכה פשוטה הזאת היא עניין של שכל ישר. יש הרי משהו פסיכי ולא מאוזן בכך, שבשעה שמלחמת שבע הזירות עדיין איתנו (היא רק יצאה להפסקה קלה) ומזרח תיכון חדש מתעצב מול עינינו – ראש הממשלה יפצל את הקשב, הריכוז, הזמן, האנרגיה, והפניות הנפשית שלו, בין דיונים על חפיסות סיגרים ובקבוקי שמפניה, שהגיעו אליו כדין או שלא כדין, לבין דיונים עם ראשי מערכת הביטחון הישראלית והאמריקנית על מהלכים הרי גורל נגד הגרעין האיראני, שנמצאים עתה על הפרק.

גם תיקי 'בזק-וואלה', ו'נתניהו-מוזס', יכולים לחכות. שלטון החוק לא יפגע, וגם לא השוויון בפניו. טובת הציבור והמדינה שהפרקליטות מדברת בשמה, דווקא מחייבת שהמשפט הזה יושעה לזמן מה. שופטים שיושבים בתוך עמם היו אמורים להבין זאת.

פרקליטות ויועמשי"ת שטובת הציבור האמיתית לנגד עיניהם היו מוחלים על כבודם, כובשים את ייצרם, ופונים ביוזמתם לבית המשפט כדי להסביר לשופטים, כי בעת הזאת דרוש ראש ממשלה במשרה מלאה פלוס פלוס לטובת שגרת חירום, שחורגת מן החירום הרגיל שמדינת ישראל מצויה בה תמיד; לטובת המגעים על שחרור חלק מהחטופים, שכנראה עומדים סוף סוף להבשיל; לטובת המשך המערכה בלבנון, שלמרות מה שנדמה – ייתכן וטרם הסתיימה; לטובת הנעשה בגבול הסורי, וגם לטובת מגעים אינטנסיביים עם ממשל אמריקני יוצא, וממשל אמריקני נכנס, בשורה של סוגיות ששלומה, עתידה וביטחונה של מדינת ישראל נובע מהן ותלוי בהן.

במקום זאת, הפרקליטות והשופטים כופים על נתניהו להקדיש את עיתותיו לתיקים שגורלם בוודאי שאינו קריטי, לא לביטחון ישראל וגם לא ל'אינטרס הציבורי' (מונח שהפרקליטות עושה בו שימוש תדיר); בוודאי לא באותה מידה שבה שורה ארוכה של סוגיות שמונחות עתה לפתחה של מדינת ישראל, קריטיות לביטחון המדינה ולשלומה ולעתידה, וממילא לאינטרס הציבורי הרחב.

האפשרות של הוצאת רה"מ לנבצרות, ששוב עלתה לאחרונה כפתרון שיאפשר להמשיך כרגיל במשפט נתניהו, היא פתרון אנטי דמוקרטי. נתניהו הרי ניצח בבחירות פעמיים אחרי שהוגש נגדו כתב אישום, למרות שהציבור ידע בדיוק מה מיוחס לו.

לטווח רחוק, ראוי לשקול מחדש הסדרים נוסח החוק הצרפתי – סרקוזי עמד לדין אחרי שפרש מנשיאות צרפת – או התנהלות נוסח ארה"ב, כאשר בעצם הימים הללו ממש, אישומים נגד הנבחר טראמפ נמחקים, לפחות זמנית.

מתנגדיו של נתניהו שלא נגועים בשנאה עיוורת, אמורים להבין שמשפטו בעת הזאת הוא אבן ריחיים על צווארה של החברה הישראלית

לא בטוח שכך בדיוק מתאים גם לנו, אבל גם מתנגדיו של נתניהו, שלא נגועים בשנאה עיוורת לאיש, אמורים להבין שמשפט נתניהו בעת הזאת הוא אבן ריחיים על צווארה של החברה הישראלית; חרב גם על צווארנו, ולא רק על צוואר נתניהו, מה עוד שהשופטים הפילו למעשה את סעיף השוחד שבו נאשם. 'הצדק', חפותו או אשמתו – יוכלו לחכות עוד. האירוע המשפטי הזה שנמשך כבר חמש שנים ויותר, הרי בלאו הכי לא עומד להסתיים בקרוב.