חוק הגיוס, שהוא בעצם חוק ההשתמטות, ירד בשלב זה מהפרק. הזעם בציבור החילוני והציוני-דתי, כולל חברי ליכוד, שאיימו שלא יצביעו בעד התקציב אם החוק יעבור, הובילו לגניזתו. הדגש הוא על גניזה זמנית. ברגע שהציבור יירגע מעט ימצאו את הדקה הנכונה, ויעבירו את החוק המפלה והנורא הזה.
מחאה של דתיים לאומיים בגשר קוקה קולה נגד פטור מגיוס חרדים / מרב סבר
בעוד שביד אחת מזיזים הצידה את חוק ההשתמטות, ביד השנייה מקרבים את מה שמכנים - חוק המעונות. לרגע חשבתי שמדובר בשדרוגים במעונות ראש הממשלה, לאחר פגיעת הכטב"ם, אלא שהתברר שמדובר בחוק מעונות היום עבור הציבור החרדי. בעוד הציבור העובד ייפגע מהגזירות הגלומות בחוק התקציב שאושר בממשלה, המפלגות החרדיות מתעקשות "לצ'פר" את הציבור שלהם. גם מי שלא שירת ורק לומד בישיבה, יקבל סבסוד לילדיו במעונות יום.
ההתעקשות מקוממת ציבורים רחבים. בעיקר של מעמד הביניים בישראל, שגם עושה מילואים בלי סוף, גם משלם מיסים וגם יכרע תחת נטל הגזירות הכלכליות הצפויות. זה אותו מגזר שבו כל אחד מהם כבר סוחב על גבו חרדי שתורתו השתמטותו.
לא בראש מעייניו של ראש הממשלה
נזכיר שמי שניסח את זה טוב מכולם היה בנימין נתניהו, כשהיה שר אוצר בממשלת אריאל שרון. אז הוא אמר: "דמיינו בן אדם ששוקל 45 קילו, שסוחב על הגב שלו אדם ששוקל 55 קילו ומוסיף כל שנה עוד קילוגרמים. מה קורה במצב כזה? הרזה צריך לסחוב את השמן ובשלב מסוים הוא כבר לא יכול, והוא פשוט קורס".
זה היה ב-2003 ונתניהו עשה קסמים בכלכלה הישראלית אשר בזכותם שרדה ישראל את המשבר הכלכלי העולמי שנים ספורות לאחר מכן, כשכבר היה ראש ממשלה. אבל, בשתי הכהונות האחרונות שלו, ובוודאי מאז שהחל משפטו, הנושא אינו בראש מעייניו. הורדת דירוג האשראי לא הוציאה ממנו ולו אמירה כלכלית אחת ראויה. המלחמה נמשכת ואין צפי לסיומה, עשרות אלפי אזרחים עדיין עקורים מבתיהם ו-101 מאזרחי מדינת ישראל בשבי חמאס.
היום הגענו למצב, שהאיש הרזה עומד לקרוס. למרות זאת, מבקשים להעביר את חוק המעונות ולא עושים דבר כדי שהחרדים יתגייסו, יצאו לשוק העבודה וישלמו את חלקם. בשבוע שעבר נתקלתי בתחמנות הישראבלוף, של "הכאילו לומדי תורה". בעודי נוהגת באחד מרחובות עיר מרכזית, עקפה אותי מכונית ופגעה במכוניתי. שפשפה את הפגוש הקדמי וניתקה אותו ממקומו. הנהג הפוגע, צעיר חרדי, ניגש והחזיר את הפגוש למקומו ואמר - הכל בסדר. לשאלתי איך ידע לסדר בקלות שכזאת, ענה שיש לו מוסך פחחות באחת הערים החרדיות הגדולות.
הצעתי, שיתכבד ויתקן ויצבע את הפגוש שבו פגע. הוספתי, שבאותה עת יתקן ויצבע גם את הצד השני, שלתקלה בו אני אשמה. הוספתי, שכמובן אשמח לשלם עבור תיקון הנזק שאני גרמתי. הוא הסכים בשמחה, סיכמנו מחיר, ואפילו נשלח נהג שלקח את הרכב והחזיר אותו למחרת מתוקן ונקי. הצעתי להעביר לו כסף בביט ושישלח לי חשבונית בווטסאפ והוא פרץ בצחוק - "רק מזומן. אין ביט ואין חשבוניות, ככה זה אצלנו החרדים".
אז לא, אסור שככה זה יהיה. לטיפולו של מי שבעבר דאג לאיש הרזה שכעת קורס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו