ח"כ איזנקוט: "בקואליציה אומרים לי שלא יתנו לחוק ההשתמטות יד, לחלק מהם חשובה יותר ההישרדות הפוליטית"

כשהרמטכ"ל לשעבר וחבר הכנסת מטעם המחנה הממלכתי גדי איזנקוט נשאל האם הצבא עליו פיקד בעבר זקוק להתגייסות החרדים, הוא משיב בנחרצות: "ברגע שהוחלט שצה"ל הוא צבא העם, וההבנה שהמרכיב שהופך את הצבא למקצועי ומחויב זו העובדה שכל צעיר וצעירה מתגייסים לשירות צבאי או לאומי - מה שהיה נכון אז, נכון שבעתיים כיום. חשבתי שהמצב השתנה ב-7 באוקטובר אך התברר שלא. אבות לשישה ילדים משתתפים בלחימה ונהרגים וקיים צורך בהגדלת הצבא, בהתגייסות כללית ורחבה. אחרת נראה קו שבר שלא נראה כמותו בחברה הישראלית". 

האם מדובר בקו שבר ערכי או קו שבר שבגללו מילואימניקים לא יתגייסו?

"קו שבר ערכי בין אלה שמתשרתים את המדינה לבין אלו שעומדים מנגד. שליש מהממשלה מורכבת ממפלגות שרוב מצביעיהן לא משרתים ואותם שרים שולחים חיילים בשם מצביעים שלא משרתים בצבא".

אתה מסוגל להבין את ההנהגה החרדית? 

"לא. אני לא מבין לא את ההנהגה הרוחנית שלהם ולא את ההנהגה הפוליטית. זה לא יהודי לעמוד מנגד כשרוב בני עמך משתתפים בלחימה. היו ימים שבהם ההנהגה החרדית תמכה בגיוס של מי שלא מגיע לבית המדרש. חל אצלם שינוי מטריד. זה לא ערכי, זה לא יהודי - וגם זה לא יעבור. הם לא יצליחו לעשות מעקף ולגרום לציבור המשרת להכיל תרגיל שכזה".

בתור הרמטכ"ל לשעבר, איזנקוט רואה באי שליחת צווי גיוס לחרדים כליקוי חמור: "הרמטכ"ל פועל לפי חוק והוא נתון גם תחת הדרג המדיני. בג"ץ הורה שצה"ל חייב לגייס, בזה שהוא לא עושה את זה - הוא בורח מהאחריות שלו. ציפיתי שיצאו צווים לפחות ל-13 אלף המתגייסים של שנת 2024 וכן 13 אלף נוספים למתגייסים של שנת 2025. בארבע עיניים, אנשי הקואליציה אומרים לי שהם לא יתנו לחוק ההשתמטות יד", הוא מספר אבל יש אנשים שאני לא מאמין להם בגלל שההישרדות הפוליטית היא זו שחשובה להם". 

"בעתיד הנראה לעין תהיה שגרת חירום בישראל, זה עניין של שנים", מעריך איזנקוט. "כל כוח חדש שיתגייס חוסך לנו עוד ימי מילואים ועשרות מיליוני שקלים. הדבר הנכון הוא שבנים יהיו לפני אבות. כרמטכ"ל תמיד אמרתי שמי שנחשב לאיש מופת בעיניי זה המילואימניק. החברה צריכה להוקיר את אנשי המילואים. אנחנו לא עושים את זה מספיק". 

אבל הוקרה היא לא פיצוי ל-250 ימי מילואים בשנה.

"אנשים מחפשים משמעות, הוקרה ותגמול. גם כשזה קשה מאד. אפשר להשאיר אנשים בקבע, אפשר לקרוא לצעירים שיתגייסו וכן - גם המילואימניקים מבינים שמדובר פה בצורך קיומי. בלי צבא שיגן עליה, אין מדינת ישראל. שום דבר לא מובן מאליו". 

עד כמה הצבא מסוגל לשלב חרדים? 

"זה אירוע שמלווה את צה"ל מאז הקמתו. בן גוריון אמר ב-1949 שצה"ל הוא צבא עם ממלכתי ללא זרמים, שהאווירה בו תהיה יהודית, שתהיה בו כשרות, שהחייל החילוני יכבד את החייל הדתי המניח תפילין ושהחייל החילוני יכבד כל פעילות של יחידתו. כל הדברים הללו נכונים גם כיום. אנחנו צריכים לראות איך מהאירוע הקשה הזה אנחנו מתקנים את הדרך". 

ומה לגבי 20% הערבים בישראל? מה חלקם? 

"האוכלוסייה הערבית צריכה לשרת שירות לאומי או אזרחי במשך שנתיים או שלוש. מי שירצה להתנדב לצה"ל - צריך להיות יכול לעשות את זה. כיום מאות ערבים משרתים בצה"ל". 

"הרבה אנשים צריכים לעשות חשבון נפש לגבי מה שאמרו לפני 7-10 שנים על שירות נשים בצה"ל. השתלבות בחיל האוויר, בשריון, בגבולות, הגבורה שלהן ב-7 באוקטובר. אני מקווה שזה מה שגומר את הוויכוח. יש פקודת שירות משותף ואחרי ההתנסות של השנה האחרונה - צריך לשים את הוויכוח מאחור ולאפשר שירות משותף". 

שנה עברה מאז שבנך גל נפל בעזה. כשאתה עומד שם כאבא ששילם את המחיר הגדול ביותר, כמה זה מכעיס לעמוד מול אלו שלא מוכנים לשלם שום מחיר? 

"זה מכעיס מצד אחד ומחזק מצד שני. הארבע דקות העוצמתיות ביותר שחוויתי בשנתיים האחרונות בכנסת היו כשריקי ברקוביץ' סיפרה על בנה אייל שנפל עם גל. אייל היה בן תורה, דתי מסוסיא והוא היה חבר של גל שגדל בבית מסורתי בהרצליה. הם היו במסלול ביחד, לחמו יחד ונפלו יחד. זו אחדות אמיתית, לא בססמאות ולא בדיבורים אלא במעשים: נתינה וסולידריות ומחויבות של כל אזרח במדינה הזאת לשמור על המדינה".