הטעות והפתרון: להטיל על הרבנים את משימת גיוס תלמידי הישיבות

לא מעט דברים מעצבנים אמר יו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, בראיון שפורסם בשבוע שעבר ב"מקור ראשון" ושעורר סערה, אבל המשפט החשוב ביותר שלו היה: "אני צריך חוק גיוס, שיגייסו את החרדים שלא לומדים".

המשפט הזה על שני חלקיו הוא הסיפור כולו. גולדקנופף צריך חוק גיוס כדי להחזיר את תקציב הישיבות וסבסוד המעונות שבוטלו כי אין בשלב זה חוק גיוס בתוקף. החלק השני של המשפט, והחשוב יותר, הוא "שיגייסו את החרדים שלא לומדים".

ובכן, מי אלו ש"יגייסו"? על מי מוטלת המשימה? גפני וגולדקנופף? על הורים חרדים? על הרבנים? לא. המשימה הוטלה על הצבא ובכך הפכה את גיוס החרדים לחסר סיכוי.

המצב בשטח דרך עיניים חרדיות נראה ככה: "המדינה הרעה" ו"הצבא האכזרי" מנסים להוציא את הבחורים הקדושים מהישיבות ולשלוח אותם "להתחלן" בצבא וחייבים להיזהר ולהישמר מזה.

כשזה הנרטיב, לא רק שהרבנים לא מסייעים לגייס את בחורי הישיבות (גם אלו שאינם לומדים באמת) אלא הם נלחמים אקטיבית בניסיונות לגייס אותם, אפילו את אלו שאינם באמת לומדים בישיבות.

הם עורכים כנסי חיזוק נגד הגיוס, מסייעים לתלמידים שמקבלים צווים, מפנים לעו"ד, מפעילים לחצים על הנציגים החרדים. מלחמה.

הדבר הנכון, ההגיוני והצודק ביותר בעולם הוא להטיל את משימת הגיוס דווקא על ראשי הישיבות.

הרבנים טוענים שהצבא לא מכיר את הציבור החרדי מספיק. מי מכיר את הבחורים טוב יותר מראשי הישיבות? רק ראשי הישיבות יודעים מי מהבחורים לומד באמת וראוי שימשיך בלימודו, מי בעל מוח חריף ומתאים לסייבר ומי בעל כוח רצון ונחישות המתאים לגולני.

ראשי הישיבות זועמים שהצבא שולח צווים לפי קריטריונים כמו בחור עם תלוש שכר. צודקים. כל מקרה צריך להיבחן לגופו. רק ראשי הישיבות מכירים את תלמידיהם ויודעים טוב מכולם מי לומד 18 שעות ביממה, מי לא מסוגל ללמוד ומי צופה במשחקים של מכבי בפיצוציות.

יש את מי לשלוח לצבא, ולא מעט. בשיחות בין צוותי הגיוס המצומצמים אמר גם איש ש"ס אריאל אטיאס, אחד האנשים הבקיאים והמנוסים בסוגיה, כי אפשר למצוא אפילו 50 אחוז בחורי ישיבות שאינם לומדים.

דוגמה חיה לעיוות אפשר היה לראות לאחרונה בכנס נגד גיוס בבני ברק. בחורים שאינם בני ישיבות המיינסטרים (בעלי סמארטפון שאינו כשר, ללא ציצית, לובשי טרנינג ונטולי חולצות לבנות, כונו בכנס "מתחזקים") יושבים ושומעים מהרבנים בקשות "לעמוד בניסיון", "לעמוד כחומה בצורה". אם המשימה היתה מוטלת על הרבנים הם היו שולחים אותם לצבא ומסייעים במלחמה.

המגזר החרדי יכול לספק מדי שנה גדוד חרדי נוסף שעל פי גורמים צבאיים משחרר עשרה גדודי מילואים לאורך שנה, אבל הרבנים לא יעשו זאת מרצונם החופשי. זה צריך להיות מלווה בסוגיה כלכלית - סנקציות או תמרוץ. אפשר לתקן את העיוות.