בלבלי אותו
טעות נפוצה היא לחשוב שסקרים הם כדור בדולח כדי לחזות את העתיד. ובכן, הם לא. אז מה כן? הם כלי עבודה עבור פוליטיקאים, אנשי עסקים וחברות כדי להבין את ההווה ולתכנן מהלכים לעתיד, ודרך מעולה עבורנו, האזרחים, כדי להבין מה מניע את מקבלי ההחלטות המחפשים את תמיכתנו.
כי כשראש הממשלה שובר ימינה או מתנגד לעסקה, כשיאיר גולן מציע לכבוש רצועה בלבנון, ובני גנץ מתנגד למדינה פלשתינית - אלה החלטות המשפיעות על כולנו כבר כיום, אבל נובעות קודם כל מאיך שנבחרי הציבור שלנו מנסים להגיע אלינו בהווה, כדי שנצביע עבורם מחר.
או בקיצור - אנחנו לא עוסקים פה בחיזוי אלא בחיזור.
נרצה או לא, המחקרים משפיעים עליהם יותר מכל הפגנה או אייטם בחדשות, פשוט כי אלה הבוחרים שיכולים להיות שלהם. ומעל הכל, האוכלוסייה המחוזרת על ידם היא של אלה שטרם החליטו. אז בואו נכיר את המתלבטים, נכון לראש השנה תשפ"ה.
היא לא תדע
על פי סקר מיוחד שביצע עבור "קלוג בשבוע" מכון סמית בבעלות רפי סמית, מספר המתלבטים כיום עומד על - תחזיקו חזק - 20 מנדטים. אז מי הם המתלבטים?
קודם כל הן מתלבטות. כמעט 70% מהאנשים שלא החליטו למי להצביע הן נשים. המתלבטים נוטים לימין באופן דרמטי, 62% מהם מגדירים את עצמם כמרכז־ימין עד ימין עמוק, ורק 10% כמרכז־שמאל עד שמאל עמוק. למתלבטים חשובות שלוש סוגיות באופן משמעותי: נושא עסקת החטופים (42%), איראן והפלשתינים (38%) והמצב הכלכלי (34%).
לאיזה מפלגות המתלבטים נוטים להצביע כרגע? 35% טרם החליטו, 23% למפלגת בנט, 9% לגנץ, 8% ליכוד, והשאר מתפזרים בין שאר המפלגות.
ומעל הכל, לתשומת לב נבחרי הציבור שלנו, יש שאלה אחת שחוצה קהלים: כששואלים איזו ממשלה צריכה לקום אחרי הבחירות הבאות - 54% מהמתלבטים רוצים ממשלת אחדות מרכזית, רק 19% רוצים ממשלת ימין על־מלא, ורק 11% תומכים בממשלת מרכז־שמאל על־מלא.
צלמו את הנתונים האלה - הם הולכים לנהל את חיינו בשנה הקרובה. בזה לפחות אין סיבה להתלבט.
רדיו חזק
כל מי שקנה מכונית חדשה אחרי שנים ארוכות של טרנטה, כמוני למשל, חווה את הפעם הראשונה שבה האוטו מחזיר אותך למסלול, כשאתה בכלל רצית לסטות להנאתך מהנתיב. ואז אתה מבין שזהו, תם הטקס. מהיום אם אתה תרצה לגלוש הצידה, תצטרך להחליט את זה, לאותת ולגלוש ימינה. או שמאלה. או במילים אחרות - חסל סדר אינטואיציה, יש פה נתונים שקובעים את המסלול.
זאת התחושה שהיתה לי כשקיבלתי השבוע את מצעד ההשמעות המוזיקלי של ישראל בשנה האחרונה. משהו החזיר אותי למסלול, הזכיר לי מהי המדינה שבה אנחנו חיים. יש המון זמרים בישראל, הם כישרוניים, הם מפורסמים, הם כוכבי תרבות. הכל נכון, רק שרשימת האמנים המושמעים היא אחרת לגמרי.
מתוך עשרת האמנים המושמעים יש שניים של הדור הוותיק, בונה הארץ, השבט הלבן. אחד מהם גם חי. שלמה ארצי הגדול. שמונת האחרים הם זמרים מזרחיים או ים־תיכוניים בזהותם, וגם אני לא יודע מה ההבדל בין הז'אנרים. אז הנה שמותיהם: איל גולן בראש, שרית חדד, עומר אדם, שלומי שבת, עדן חסון, איתי לוי, פאר טסי, ליאור נרקיס. טוב, זה רק רדיו, אמרתי לעצמי, מה העורכים המוזיקליים כבר מבינים. אז הנה שלישיית האמנים המובילים השנה ביוטיוב, שם העורכים המוזיקליים הם העם: עומר אדם, איל גולן, פאר טסי.
מי שמביט בי מאחור לא יודע
מפתיע, לא? תפתחו כל פסטיבל, טקס, עצומות אנשי רוח, מאמרי דעה או הפגנות - הם כמעט לא קיימים שם. כמו שאמרו על הטלפונים הכשרים של החרדים: יש טלפון כשר, וטלפון להתקשר. אז יש אמן ששומעים עליו, ויש אמן ששומעים אותו.
זה הזכיר לי משהו, לא ידעתי להגדיר מה. ואז, רגע לפני שהתעצבנתי על המערכת שהחזירה לי את הרכב למסלול ושמה בפניי את הנתונים היבשים המוזרים האלה, הלכתי אל נתוני ההגדרה העצמית של הישראלים בשנת 2024. ובכן, שימו לב: 66% מהציבור מגדירים את עצמם בין מרכז־ימין לימין קיצוני, 13% מגדירים את עצמם בין מרכז־שמאל לשמאל קיצוני, ועוד 19% מגדירים את עצמם כמרכז.עכשיו תחזרו אל נתוני הזמרים המואזנים בישראל. כל פרשנות על אחריותכם בלבד.
שנה יותר טובה שתהיה, זה בטוח.
אישי בשבוע
השבוע הייתי במפגש הרמת כוסית של צוות "פסקול שלישי", חבורת אמנים מדהימה שהיתה לי הזכות כיוצר להיות חלק ממנה, והתכנסה לפני טבח 7 באוקטובר כדי ליצור אלבום שמחבר את הדור הצעיר לזיכרון השואה. אחד השירים שיצרנו - הראל סקעת, גיא מזיג, סיון טלמור ואנוכי - נקרא "ילד שלי", ובו כתבנו בפזמון: "ילד שלי, אם הנוף השתנה, תלך ישר כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה". בינתיים ההיסטוריה עשתה אלינו פרסה, ובגדול - ואנחנו צריכים להתחיל סיבוב חדש של הטמעת זיכרון לדורות הבאים.
לקראת 7.10 יתקיים "סלון עוטף" ובו מפגשים בסגנון סלוני "זיכרון בסלון" שהפכו למסורת ישראלית ביום השואה, רק עם שורדים משנת 2023. כל מי שרוצה להיות חלק מהמסורת החדשה מוזמן להירשם, לארח ולהתארח, ולהבטיח שלא עוד. שוב. להרשמה: https://www.salonotef.com
שיר בשבוע
"כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך"
לאה שבת בשיר פרידה מנסראללה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו