המפץ הפוליטי של נתניהו: אין קלישאה פוליטית חבוטה יותר מ"תם עידן נתניהו". במשך שנים יריביו של ראש הממשלה בתקשורת ובפוליטיקה השתמשו בה לא מעט, פעם במערכות בחירות שמסתיימות ללא הכרעה, פעם מול כתבי אישום נגדו, מול מגפה עולמית, מול התקוממות סביב רפורמה משפטית או אחרי אסון הקשה ביותר בתולדות המדינה.
האחרון, טבח 7 באוקטובר, היה נראה כמו זה שיסיים לנתניהו את הקריירה. אי אפשר להתאושש ממחדל כזה, 15 שנה של קונספציה וחור בלב עם תיאורים שואתיים על מה שהתרחש בקיבוצים גרמו גם לבכירים בליכוד להעריך שזהו. נגמר. תם עידן נתניהו.
המכות האנושות לחיזבאללה החזירו לנתניהו את הצבע ללחיים
בחודשים האחרונים עם ריסוקה של עזה, מערכה מדינית מוצלחת, שלל טעויות של האופוזיציה ובמיוחד השבועיים האחרונים שכללו מכות אנושות לחיזבאללה, החזירו את הצבע ללחיים של נתניהו ותומכיו. ההצטרפות של גדעון סער נותנת להם לא רק צבע ללחיים אלא גם מספר אצבעות שיבטיחו לממשלה ולקואליציה שקט שלטוני עד לתאריך הבחירות המקורי בשנת 2026.
רק לפני שבוע חשבו שגדעון סער מגיע בתמורה לשר הביטחון. זה נכון, חלקית. הצטרפותו של סער לא נועדה לנטרל את גלנט, אלא לנטרל את השר לביטחון לאומי - איתמר בן גביר.
החזרה המתוכננת אחרי החגים לעבודת הכנסת הייתה עשויה להביא איתה עוד סבב מהלומות פוליטיות בתוך הקואליציה וסכנה ממשית לפירוקה. דרעי נגד בן גביר, סמוטריץ' נגד בן גביר, בן גביר נגד הליכוד. למה? כי בן גביר היה יכול. כשהתקציב מעבר לפינה, בן גביר היה יכול למרר את חייהם של חבריו לקואליציה, מחוקי רבנים ועד דרישות תקציבים למשרדיו השונים. הוא לא נתן להם לנשום.
ההצטרפות של סער מנטרלת בבת אחת את היכולת לאיים. גם בלעדיו יש רוב. פירוק מוקש איתמר בן גביר נותן לקואליציה אורך נשימה ומכניס שקט למערכה.
חזרו עם הזנב בין הרגליים
במשך שנים נחשבו סער ואלקין כמוחות החריפים של הפוליטיקה הישראלית, שח-מטאים פרלמנטריים. כל קריצה של סער פורשה כמהלך מבריק, ואת המהלך הזה ספק אם ירצו להכניס לקורות חייהם.
הם עזבו את הליכוד בקול גדול עם מטרה לראשות ממשלה - וחזרו אליו עם הזנב בין הרגליים. הם מצאו את עצמם בעמדה נטולת כוח, בלי יכולת לחזור להיות חלק מהאופוזיציה, ובינתיים גם בלי תיקים משמעותיים.
המהלך יצא לפועל אחרי שבשבוע שעבר סער העביר מסרים לפיהם הוא מוכן להיכנס לקואליציה גם בלי תיק ביטחון. בינתיים גם בלי כניסה לליכוד.
אמש הקליטו השניים הצהרה משותפת, נתניהו אמר: "עם פרוץ המלחמה, פעלתי מיד להקים ממשלה רחבה ויציבה ככל האפשר. לכן, הערכתי מאוד את הצטרפותם לממשלה של בני גנץ וגדעון סער והצטערתי כשהם עזבו. מאותה סיבה, אני מעריך את העובדה שגדעון סער נענה לבקשתי והסכים היום לחזור לממשלה.
מהלך זה תורם לאחדות בתוכנו, ולאחדות מול אויבינו. בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני התרשמתי מאוד מראייתו הרחבה של גדעון סער, ומיכולתו להציע פתרונות יצירתיים בעיות סבוכות. לא אחת ראינו עין בעין את המהלכים שיש לבצע. זה לא סוד שהיו בנינו בעבר מחלוקות, אבל מאז 7 באוקטובר שנינו שמנו מאחורינו את כל משקעי העבר".
סער אמר: "אני מצטרף לממשלה בשלב זה ללא הסכם קואליציוני – אבל עם השקפת עולם סדורה ועם גישה פטריוטית עזה למען עמנו. עם ראש הממשלה בנימין נתניהו היו לי בעבר שנים של יחסי עבודה ושיתוף פעולה קרובים וטובים מאוד והיו גם שנים של קרע פוליטי ואישי. האמינו לי, אזרחי ישראל האהובים, מהבוקר של 7 באוקטובר – זה חסר כל משמעות בעיניי. בממשלה הנוכחית עבדנו ביחד באופן ענייני וללא משקעים. שמרנו על קשר גם לאחר מכן. השיחות בינינו התמקדו במלחמה, על היבטיה השונים. מצאנו מכנה משותף רחב. אני מאמין שנוכל לעבוד יחד שכם אל שכם".
לדבריו, "הגעתי למסקנה כי אין תוחלת בהמשך הישיבה באופוזיציה, במצב בו עמדות רוב חבריה בנושא המלחמה, שונות ואף רחוקות מעמדותי. זוהי העת בה חובתי לנסות ולתרום ליד שולחן קבלת ההחלטות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו