לישראל כבר יש שר ביטחון חדש, רק לא היה טקס

ליל כוכבים הסער עלה

יום רביעי שעבר, שעת לילה בקריה. ישראל בתוך מחול השדים הביטחוני ההולך ומתעצם, אחרי יממה וחצי של ביפרים ומכשירי קשר שמתפוצצים עצמונית בלבנון. גם ההסלמה הפוליטית בעיצומה: יועצו של יעקב ליצמן, מוטי בבצ'יק, מגיע לקריה לפגישה עם שר הביטחון גלנט, שאורכה כשעתיים. אפשר להניח שדיונים ביטחוניים לא תפסו את מירב השיחה עם היועץ החרדי, שמושך בכל החוטים במקביל. הפגישה נשמרה בדיסקרטיות, עד עכשיו לפחות. תכירו את גלנט החדש.

תשעה שרי ביטחון היו לרה"מ בנימין נתניהו בממשלותיו, הרבה יותר מכל ראש ממשלה אחר אי פעם. אבל רק תקופה אחת זכורה ללא חיכוכים, ללא תדרוכים ואיומי פיטורין. זה היה אי שם בשנת 2019, ולשר הביטחון בר המזל קראו בנימין נתניהו. אבל אולי דווקא השבוע צץ שר ביטחון נוסף שעובד עם נתניהו בהרמוניה, מי היה מאמין.

ההסבר פשוט: בשבועות האחרונים היה ברור לנתניהו שהוא צריך שר ביטחון חדש, שאין ברירה, גדשה הסאה. אבל בניגוד למה שמקובל לחשוב, נתניהו לא רק רצה שר ביטחון חדש, הוא גם קיבל. את שר הביטחון החליף שר ביטחון נוח וקואופרטיבי - יואב גלנט, או אם תרצו יואב גלנט פרו. או אולי פרו ביבי.

אתמול היית שונה

ראשית, בואו ניזכר בשר הביטחון כפי שהכרנו בחודשים האחרונים: בחודש מאי הצהיר גלנט כי "ישראל נמצאת במגמה מסוכנת - המקדמת ממשל צבאי ואזרחי ישראלי ברצועת עזה" - והגדיר אותה כ"חלופה רעה, שמסוכנת לישראל אסטרטגית, ביטחונית וצבאית". גלנט הוסיף בעוקצנות כי "עלינו לקבל החלטות קשות מתוך העדפת השיקול הלאומי, גם אם הדבר כרוך במחירים אישיים ופוליטיים".

ברביעי שעבר, בשיא ההסלמה, יועצו של יעקב ליצמן, מוטי בבצ'יק, הגיע לקריה לפגישה עם שר הביטחון גלנט, שאורכה כשעתיים. אפשר להניח שדיונים ביטחוניים לא תפסו את מירב השיחה עם היועץ החרדי, שמושך בכל החוטים במקביל

גלנט גם לא הפסיק לדבר על האפשרות להסדרה בצפון. ביולי אמר כי "עוד מעט נגיע לצומת האם אנחנו יודעים להחזיר את התושבים בהסדר או בתהליך מבצעי מלחמתי" ובסוף אוגוסט עוד אמר בקבינט "זה או הסדרה או מלחמה".

לגבי עסקת החטופים, בסוף אוגוסט אמר גלנט בקבינט כי "ראש הממשלה יכול לקבל את כל ההחלטות ויכול גם להחליט להרוג את כל החטופים". כשנתניהו הציג את המפות של ציר פילדלפי, ענה גלנט בעדינות של טרקטור: "אתה כפית את המפות על צה"ל".

לגבי חוק הגיוס, הטיל גלנט פצצה בפברואר כשדיבר על "חוק בהסכמה של כל חלקי הקואליציה", וחידד שלושה חודשים לאחר מכן כי הוא דורש גם הסכמה של מפלגה באופוזיציה, אפילו אם גנץ יחליט לפרוש מהממשלה. במקביל, ומה שתקע את חוק הגיוס באופן סופי, היה הסירוב של גלנט לאפשר לשלוח את נציגי צה"ל לדיונים בוועדה על חוק הגיוס.

חרבו דרבו

אבל אז הגיע סער, זאת אומרת כמעט הגיע, אבל זה הספיק כדי להביא עימו את גלנט החדש.

יום שני שעבר, 13:00 בצהרים. ההדלפות על מינוי סער לשר ביטחון שוטפות את המדינה. העניין נראה כמעשה עשוי. מאותו רגע, מונה לישראל שר ביטחון חדש. לא סער, אלא גלנט. יואב גלנט פרו. 

תוך חמש שעות יצאה הודעה מלשכת שר הביטחון בזה הלשון: "גלנט לשליחו של נשיא ארה"ב עמוס הוכשטיין: 'הדרך היחידה שנותרה להחזרת תושבי הצפון לביתם - באמצעות פעולה צבאית'".

כדור השלג המשיך להתגלגל וצבר תאוצה. מאותו רגע ביפרים התפוצצו, מכשירי קשר קיבלו חיים משל עצמם, אלפי כני שיגור בצפון הושמדו. רוצים שינוי? אז הנה הרישומון של מה שקרה מאז. 

בוער בו השינוי

משולש השינוי של גלנט כלל בעצם שלוש צלעות: ביטחונית, סגנונית, ופוליטית.

הצלע הביטחונית ברורה לכל. בחודש וחצי האחרונים, מספרים גורמים שנחשפו לישיבות הקבינט, נתניהו דיבר באובססיה על העתקת המאמצים צפונה, וזה לא עבד לו. גלנט התנגד, הצבא התנגד. אבל לפתע כל מה שלא נכון הפך לנכון, כל התנגדות לתמיכה, וכל משימה לא אפשרית לברת ביצוע. "מה שלא היווה סיבה לפעולה אחרי טבח 12 ילדים במג'דל שמס ביולי, הפך להגיוני ומוצדק בספטמבר", מספרים בקבינט. 

הצלע השנייה, הסגנונית, בלטה לכל יושבי הפורום הביטחוני: "בבת אחת הכל השתנה", הם מספרים. "נתניהו וגלנט, שהיו יושבים בישיבות אחד מול השני ומתנגחים לאורך הישיבות, כשהתקשורת ביניהם נעה בין עקיצות של גלנט, עשיית פרצופים, תנועות ביטול בידיים ומריבות קולניות – הפכו להיות בסטיז. הכל נגמר, והפך להיות מכובד וענייני".

יתרה מכך, לפתע גם פסקו שלל תדרוכים מ"גורמי ביטחון בכירים" על "שיקולים זרים", "מסמוס העיסקה" ועל "כניעה לסמוטריץ ובן גביר". ירח דבש בלי חתונה. ואם זה לא מספיק, בסביבת גלנט גם מנסים לתאם ארועים משותפים עם ראש הממשלה, שתהיה תמונת ניצחון מה שנקרא.

וכאן אנחנו מגיעים לצלע השלישית, הפוליטית, או בשמה השני "חוק הגיוס שיכול להפיל את הממשלה": אז על הפגישה עם בבצ'יק בעיצומה של ההסלמה כבר דיברנו, אבל בנוסף היועמ"ש של מערכת הביטחון, איתי אופיר, קיבל לפתע אישור להיכנס לכנסת וחזר להופיע בוועדה. גורמים בקואליציה מספרים כי "העבודה על חוק הגיוס נעשתה פרודוקטיבית. הדבר היחיד שמנע את העבודה על חוק הגיוס היה הרי הוטו של גלנט. בלי האצבע שלו עוד אפשר להסתדר – אבל בלי ההוראה שלו למערכת הביטחון לשתף פעולה אי אפשר – וזה השתנה בבת אחת" .

לא ברור לאן ילך המו"מ עם גדעון סער. מקובל לחשוב כי הוא ייכנס לממשלה עם שוך הקרבות. עכשיו נותר לראות איך גלנט פרו יסתדר עם נתניהו. ובינתיים, בכל מקרה, לישראל כבר יש שר ביטחון חדש, רק לא היה טקס.

אישי בשבוע

יש כל כך הרבה גיבורים שקופים במלחמה הזאת. אחת מהידיים שמנסות לשים יד ולגעת בחלון הראווה של ההירואיות הישראלית היא הסדרה החדשה "לוחמים" (קשת, יוצר ובמאי: גל רז), שהגעתי להשקה שלה השבוע. הסדרה עוקבת אחרי תהליך השיקום המצמרר של הפצועים הקשים מהמלחמה בשיבא תל השומר. היו שם הרבה דמעות, היה גם קצת צחוק, וגם, להגיד את האמת, היתה בושה קטנה שלא נחשפתי לגיבורים השקופים האלה קודם.

אז קחו רגע אחד קטן ומזוקק של ישראל 2024: אחד מגיבורי הסרט, יואב צבעוני ממגלן, רגע אחרי שהבין שאיבד את הרגל שלו בקרב, סיפר בנונשלנט: "הדבר האחרון שאני זוכר לפני שהעלו אותי באלונקה לנמר, זה שהגיע מישהו מהחפ"ק. תפסתי אותו בווסט, קירבתי אותו אלי ואמרתי לו: 'ינאי תבדוק עכשיו מה עם הבולבול!' הוא הלך, הסתכל, סימן לי שהכל טוב, נרגעתי, ובום התעלפתי".

שנהיה ראויים.

שיר בשבוע

"לפעמים גם האור נעלם לי באמצע היום, ממש הפסקת חשמל. צעקתי תציל אותי אני מקולקל".

**הביפר של החיזבלונים שר איתי לוי