פוליטיקה זה מקצוע, את זה לא הבינו "כוכבים" רבים ששוריינו בעבר ברשימות המפלגות וחשבו שלהיות ח"כ זה מצלמות, טקסים ושניצל מושקע במזנון. כדי להיות פוליטיקאי צריך עור של פיל, מוכנות לעבודת נמלים ודרישה למומחיות באסטרטגיות של משא ומתן. אסטרטגיה חכמה במיוחד נסגרה בין המנהיגים החרדים גפני, דרעי, גולדקנופף מול ראש הממשלה נתניהו.
הם יודעים שאם יבואו שלושתם יחד בדרישה לפתרון סוגיות הגיוס, תקציב, סבסוד מעונות, אופק חדש, חינוך עצמאי ועוד - נתניהו יפתור רק אחת הבעיות ויגיד להם "אתם רואים, עזרתי לכם". השלושה חילקו ביניהם את הסוגיות הבוערות: דרעי על סבסוד המעונות, גפני על תקציבי החינוך, גולדקנופף על הגיוס. אין עסקת חבילה.
נתניהו יפתור עם גפני את תקציבי החינוך וירצה לשוחח גם על גיוס? יגיד לו גפני "זה לא עניין שלי, תסגור מול גולדקנופף".
גפני ודרעי ותיקים מאד בפוליטיקה, גולדקנופף החמוש ביועצו רב הניסיון, מוטי בבצ'יק, מכירים היטב את נתניהו. אם ראש הממשלה ינסה לערבב אותם הם יראו לו שהם המציאו את הכפית.
האיום של החרדים ברור: אין גיוס - אין תקציב. אין תקציב - אין ממשלה.
השאלה היא עד כמה האיום החרדי ייצא לפועל. הם השתמשו באיום הזה לפני התקציב הקודם, בתקופת הרפורמה המשפטית, ובשבוע החולף שוב לפני תיקוני תקציב 24'. כשאתה מאיים ולא מממש - האיומים הופכים לאיומי סרק.
התזה המרכזית היא שלחרדים אין לאן ללכת. בממשלה הזאת הם חטפו כמו שלא חטפו מעולם: גיוס, תקציבים, ביטול סבסוד מעונות, חינוך עצמאי, רבנים ראשיים, חוק רבנים. דרעי וגפני מתוסכלים, מפלרטטים עם פירוק ולמרות הכל נשארים. אין להם מה לחפש במקום אחר. תזת בבצ'יק אומרת: יש לנו משרדים, תפסיקו לבלבל את המוח ותעבדו עם מה שיש.
האיום המרכזי הוא איום לא רציונלי של רבנים שלא יעשו חישובים פוליטיים אסטרטגיים, שיישברו ויגידו די, בשביל מה, אנחנו לא מקבלים כלום, כבר עדיף אופוזיציה, ויגלגלו כדור שלג שיתפוצץ בתקציב 2025.
בלוף הגיוס
בתוך כך מתרחש אירוע מדהים: הצבא מדבר על גיוס גבוה במיוחד של חרדים בשנה (4,800), פי ארבעה (!!!) ממספר המתגייסים החרדים עד כה, והחרדים לא תוקפים, לא משמיצים, לא מוחים. ההפך - הם דוחקים בנתניהו לדחוק ביולי אדלשטיין למהר ולהשלים את החקיקה.
איך זה יכול להיות? כי הכל בלוף.
החרדים רוצים לחוקק חוק גיוס לא בגלל שהמונים מחכים לעזוב את הישיבות ולהגיע לבקו"ם, אלא כדי לשחרר את תקציב הישיבות ולחדש את סבסוד המעונות.
השבוע פורסם ב"ישראל היום" שגיוס אוגוסט מסתיים בכישלון גדול - קרוב ל־3,000 צווים נשלחו - פחות מ־10% התייצבו.
במציאות הגיונית - אחרי 7 באוקטובר נעמדים המנהיגים החרדים מול הציבור וקוראים לו לרוץ לסייע לצבא וגם ללמוד תורה (הטכנולוגיה קיימת - קוראים לזה מכינות/ישיבות הסדר).
במציאות הישראלית? המנהיגים החרדים הולכים על מדיניות "חרבו דרבו": "אתם רוצים לגייס? בבקשה, תנסו, תתמודדו אתם".
זה מעוות, זה עקום, זה פוגע בחברה הישראלית, בערבות ההדדית מול המילואימניקים שיוצאים לסבב שלישי ורביעי, וזה גם פוגע בביטחון המדינה שלא מצליחה לספק ביטחון בכל כך הרבה גזרות.
האיום המרכזי הוא איום לא רציונלי של רבנים שלא יעשו חישובים פוליטיים אסטרטגיים, שיישברו ויגידו די, כבר עדיף אופוזיציה, ויגלגלו כדור שלג שיתפוצץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו