המכשלה הכי מסוכנת: פיטורי איתמר בן גביר עשויים לסייע להצלחת המלחמה

כמה מכשלות בעלות משקל משתנה מעכבות את חופש הפעולה של ישראל בלבנון.

הראשונה היא מצבנו הבינלאומי המעורער. בהקשר זה בולטת ההמתנה לגזירות האג בעניין הוצאת צווי מעצר לראש הממשלה ולשר הביטחון.

השנייה היא ארצות הברית. האיום הבינלאומי מהאג מקורו ברוח גבית מוושינגטון. זה מגביר את התלות של ממשלת ישראל בממשל האמריקני. אין זה אומר שישראל תמשיך בכל מצב להיענות לתכתיב האמריקני, שלא נצא למלחמה נרחבת בלבנון, אבל אפשר להבין שבין כל המשתנים בין עזה לביירות מתקיימת הבנה סמויה בין ראש הממשלה לנשיא ביידן, שעד מועד הבחירות בתחילת נובמבר ישראל לא תרחיב את המלחמה בלבנון.

לפי ניתוח של ג'ון ספנסר, התומך הגדול של ישראל כמומחה של "ווסט פוינט" ללוחמה אורבנית, ישראל מתקרבת להשגת יעדיה בעזה, אך יש נושאים מסוימים שעלולים למנוע ממנה ניצחון. דווקא התומך הזה קובע שרק חיסול חמאס על כל תשתיותיו הצבאיות והפוליטיות והקמת מנהיגות חליפית בעזה ישקמו את מעמדה הבינלאומי של ישראל.

המכשלה המסוכנת ביותר העלולה למוטט באחת את כל הישגי המלחמה עד כה מתומצתת בשלוש מילים: איתמר בן גביר. זו לא רק החוכא והאיטלולא שהוא מבשל לנו בהר הבית, אולי כאמצעי סחטנות בנוגע למעמדו בקבינט הביטחוני.

הסכנה הכי גדולה, ולא שהוא רוצה שיקרה דבר כזה, היא אירוע כפר קאנה מתוצרת בית. ב־1996 התרחש אירוע שבו דווח על מותם של אזרחים רבים בכפר קאנה בלבנון כתוצאה מירי ארטילרי שלנו, והאירוע הפסיק את מבצע ענבי זעם. רק טבח המוני בכפר ערבי על ידי פורעים, מאלה שנכנסים לאחרונה לכפרים ערביים ביו"ש, יכול למוטט את ההר המדיני, הצבאי והמשפטי בבת־אחת על ראשה של ישראל.

לכן שרידות הממשלה תוך פיטוריו של בן גביר הם חלק מהמאמץ  להמשך מוצלח של המלחמה. המתקפה האווירית בתחילת השבוע עשויה לחזק את שיקולי חיזבאללה לסיים בהקדם את המלחמה. זאת משום שגם ההשמדה הפיזית של יכולות ירי טילים וגם האיתות לגבי היכולות של ישראל חייבים לגרום למנהיגי הטרור הלבנוני להרהר בסיכויי הישרדותם.

לאחרונה אוהבים לצטט את רא"ל חיים בר־לב המנוח: אחד הפתגמים שלו ערב מתקפת הצליחה באוקטובר 73' היה: "היהודים חזרו לעצמם... וגם הערבים". זה בערך מה שקרה שלשום, והמשמעות היא שהקברניטים יודעים יותר טוב עכשיו שיש להם אופציות פתוחות לכאן, ואולי לשם.