התקוטטות נתניהו וגלנט גורמת נזק אדיר לישראל

ראש הממשלה ושר הביטחון לא מדברים כל יום. תחשבו על זה רגע, מדינת ישראל במלחמה בשבע חזיתות, איומים מצד איראן להשמיד את המדינה, חיזבאללה מאיים לכוון יותר ממאה אלף טילים לישראל, החות'ים מתעלקים מתימן, גחלי איו"ש לוחשים, וגם העניין הפעוט הזה שנקרא רצועת עזה בטיפול אגרסיבי.

הם אמנם שותפים בלא מעט דיונים, בפורומים צבאיים, פורומים ביטחוניים מצומצמים, דיוני קבינט ועוד, אבל במצב הביטחוני של מדינת ישראל הם אמורים היו לשתות שוקו ולאכול לחמנייה ביחד בבוקר ולא להוריד נעליים ביחד בלילה.

בשני הצדדים מתעקשים שהשניים יודעים לעבוד בצורה קורקטית ויעילה, שבדיונים המשותפים הם מדברים מקצועית והעבודה מתבצעת כמו שצריך. ועדיין, לא צריך להיות מומחה גדול לענייני ערבים כדי להבין כיצד מפרש האויב את ההתקוטטות של שני הבכירים ביותר בראשות המדינה. אין צורך להיות גורם בכיר באמ"ן כדי לדעת איך כלי תקשורת ערביים מצטטים את שר הביטחון שטוען "אי אפשר לנצח ניצחון מוחלט".

וזה לא רק מול האויב, מבחינת האמריקנים תפקיד שר הביטחון הוא משמעותי מאוד. ולא פחות חשוב ואולי הכי חשוב, אזרחי מדינת ישראל, אלה שנמצאים כבר שבועיים במתח, שילדיהם נמצאים בחזית, שבני זוגם זנחו את העסקים לטובת מילואים, הם אמורים להסתכל למעלה ולראות שני אנשים, שותפים, מתואמים, מאוחדים, עם סכין בין השיניים, שנותנים בראש לכל האיומים מסביב - אבל במקום זה הם נותנים בראש זה לזה. ההתקוטטות הזו היא נזק, נזק אדיר.

יש הטוענים שגלנט כלל לא התכוון "להדליק" את המדורה מול ראש הממשלה, שזו היתה דינמיקה של דיון, כשנשאל על ידי חברי ועדת החוץ והביטחון, לפחות חמש פעמים, למה לא עושים דבר מול המתקפות מלבנון. הוא השיב להם שכל מי שבדיון עצמו שש אלי קרב ו"מתופף בתופי הטם־טם". הוא בכלל התכוון לח"כים מהליכוד בוועדה שתקפו אותו, וכשגלנט רוצה לומר משהו ברור - הוא כבר הראה בעבר שהוא יודע לעשות זאת. מצד שני, גלנט כבר לא טירון פוליטי, להשתמש בביטוי "ניצחון מוחלט" המזוהה עם ראש הממשלה, בדיון מול חברי ועדת החוץ והביטחון שכולם יודעים שתוכנו ידלוף - זו נאיביות שלא היינו רוצים לראות אצל שר ביטחון מכהן.

כך או כך, הדם הרע בין נתניהו וגלנט התחיל לפני יותר משנה במהלך הניסיון לבצע רפורמה משפטית והיחסים לא נרפאו עד היום.

ובכל התקוטטות כזאת יש גם היבט פוליטי. על אף הכחשות, במערכת הפוליטית יש מי שבטוח שהמשבר מתוכנן או לפחות מסמן כיוון - גלנט לא ימשיך בליכוד ועושה צעדים בדרך להקמת מפלגה או למעבר עתידי למפלגות אחרות כמו של גנץ, בנט או ליברמן. נתניהו לא מבליג ומגיב בחריפות לגלנט, כי הוא מעוניין להיפטר ממנו ולהכניס את סער במקומו, ולולא האירועים הביטחוניים מול איראן וחיזבאללה - מכתב הפיטורים היה יוצא לדרך. האמת היא שנתניהו לא מתכוון להחליף את גלנט ושגלנט לא מתכוון לעזוב את הליכוד. לפחות בינתיים.

"הקבינט לא אישר"

מה שהצית את הנושא היה דיון של גלנט מול חברי ועדת החוץ והביטחון, שם הגיב לטענות על חוסר מענה לתקיפות מלבנון והשיב: "ב־11 באוקטובר רציתי לתקוף והקבינט לא אישר. אני לא ממליץ על זה עכשיו, מלחמה זו הרפתקה. אני שומע את תופי הטם־טם ואת הקשקוש הזה על הניצחון המוחלט, חבל שבחדר הסגור לא הפגינו את אותו האומץ".

"חובה להתרכז בהגנה"

בלשכתו של נתניהו הגיבו ואמרו "כשגלנט מאמץ את הנרטיב האנטי־ישראלי, הוא פוגע בסיכויים להגיע לעסקה לשחרור החטופים. היה ראוי שיתקוף את סינוואר, שמסרב לשלוח משלחת למו"מ, ושהיה ונשאר המכשול היחיד לעסקת חטופים. לישראל יש רק ברירה אחת: להשיג ניצחון מוחלט, שפירושו חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, ושחרור חטופינו - והניצחון הזה יושג. זו ההנחיה הברורה של ראש הממשלה נתניהו והקבינט, והיא מחייבת את כולם - כולל את גלנט".

אמש ביקש גלנט להרגיע את המתיחות והוציא הודעה: "חובתנו להתרכז בהגנת אזרחינו ופגיעה באויבינו".