אנחנו הדרוזים מדינת ישראל, ומדינת ישראל היא אנחנו

זה היה יום עוצמתי מאוד. ביקרתי את המשפחות השכולות במג'דל שמס, הייתי בזירת נפילת הרקטה, הריחות, התמונות, זה סיפור לא ייאמן ומזעזע על טרגדיה של ילדים ושל משפחות, ממש פוסט טראומה לכל היישוב והעדה.

אנשים עדיין לא מעכלים. יש כעס אדיר ותסכול גדול מאוד, ובעיקר אכזבה מכל מה שקרה. אני יודע שתהיה תגובה, אבל הסיפור הוא שאני מתבייש שלמדינת ישראל, זה הרבה מאוד שנים, אין החלטות ואין יוזמה, רק תגובות. אנחנו נגררים ללא קשר, איבדנו את כל העוצמות שבנינו לאורך שנים.

מדברים על זה 20 שנה וגם אם נגיב כעת בלבנון, בסוף אנחנו בלב מלחמת התשה מול גרורותיה של איראן. זו טעות שנגרמה משום שאיבדנו ערכים בסיסיים ונורמות שהיו נר לרגלינו, דוגמת חתירה למגע - ברמה המדינית וגם במישור הטקטי - וכיום כבר כמעט לא קיימים. לוחמים ויחידות בודדות שפעלו לאורם ב־7 באוקטובר, הם שהצילו את המצב.

ללכת על הלב ועל הראש

אם בתוך זמן קצר לא נתעלה על עצמנו ונבעיר את טהרן וביירות, אנו עלולים להיעלם.

אנשים מדברים סביב, אך אני קורא ללכת על הלב ועל הראש - יש לנו את היכולת, ושלא יספרו לנו סיפורים. ניתן לכרות בריתות אזוריות, לגייס את הזירה הבינלאומית. אם לא נעשה זאת כעת, בעוד שנה נמצא את עצמנו בסבב אזורי.

לא מאוחר מדי לשנות את תנועת המטוטלת. נכון, ישראל זנחה את הנושא האיראני הרבה שנים, זו מצידה ניצלה זאת עד תום, ועדיין ניתן לעשות: ישראל יכולה, ואיראן חוששת. איראן בנתה איום על בסיס יכולת וחימוש קונבנציונלי שיצר אפקט והרתעה לא קונבנציונליים, עם ארסנל של מאות אלפי טילים וכטב"מים ואולי יותר.

מדינת ישראל קטנה בשטחה, אין אורך וכמעט ללא רוחב, אבל אנחנו מעצמה טכנולוגית ומודיעינית, ויחד אפשר לעשות את העבודה. איראן מכינה כבר שנים את נשק יום הדין שלה, וצריך להיכנס לראש של חמינאי ולנסות להבין מה איראן מחפשת. התשובה: היא מחפשת להפיץ את השנאה, ורואה בעצמה כלי או אמצעי למימוש המטרה הנשגבת בעיניה.

איראן בנתה תוכנית מלאה לכיבוש המזרח התיכון, ומדינת ישראל היא הלבנה האחרונה בסכר. אחרי שכבשה את טוניס ואת תימן, היא שמה עינה על סודן ומפה היא מתכננת להמשיך הלאה לכל העולם. אם ישראל חכמה, היא צריכה להסביר שזו עתידה להיות בעיה עולמית.

העולם הסוני מבין זאת ורוצה לעשות ברית עם ישראל - אבל עם ישראל חזקה, ולא זו החלשה שהיא היום. זה אומר להשתמש בכל מה שיש כדי להשמיד את איראן לפני שיקרה ההפך, ולא כי אנו צמאי דם או תאבי מלחמה, אלא כי אין לנו ברירה – אלה חוקי הג'ונגל שבו אנו חיים.

איראן ייצבה את מעמדה כמעצמת־על בשל שטחה הגיאוגרפי הגדול, אוכלוסייתה הענקית ואוצרות הטבע הרבים שהתברכה בהם. היא מממנת צבאות, ארגונים ובריתות, והגיעה למצב שבו היא שולטת אזרחית וצבאית במדינות רבות.

והיא לא תרפה מאיתנו: היא תכבוש את ירדן, שלה הגבול המשותף הארוך ביותר עימנו, ותעמיד אותנו במצב שבו אין לנו ברירה. זו המציאות שהיא כופה עלינו, ולא מבחירה שלנו.

הדבר האמיתי

אני לא אוהב לדבר במילים גבוהות כמו "ברית דמים", אבל שום דבר לא יטלטל את הקשר בין ישראל לדרוזים. זו לא ברית - אנחנו חלק בלתי נפרד, אנחנו מדינת ישראל, ומדינת ישראל היא אנחנו. לא עוד חוליה, כי אם חלק אינטגרלי מהעם הזה.

אנו בעמדות מובילות, אבי היה קצין בכיר שלחם בששת הימים וביום כיפור, אני ממשיך דרכו, וגם שני בניי קצינים ביחידות מובחרות. כך אנחנו מחנכים את הדורות הבאים, לישות למען עתידה וקיומה של המדינה. אנחנו זה המדינה.

הדבר הכי יפה שקרה לעם ישראל הוא העדה הדרוזית, ולהפך. וככה נשמור על זה. זה דבר אמיתי. הדרוזים בישראל הכי חזקים בכל העולם. אנחנו יותר חזקים מכל אחינו בסוריה ובלבנון. אנו יכולים להרשות לעצמו לפנות למדינה ולגייס אותה למען עזרה לכל אחינו בעולם. יש לנו גב, ועם שאוהב אותנו ומביע לעדה אהבת נפש. לא ניתן לשום מנהיג בלבנון או בסוריה לחבל ולפגוע בזה.

אמנם העדה סבלה לאורך השנים מממשלות ישראל בשל אפליה וקיפוח, והיישוב הדרוזי לא זכה להשקעה בתשתיות תחבורה, חינוך, תעסוקה, הייטק, רווחה ובעיקר מצוקת הדיור – אבל אלו נקודות וכשלים שניתן לפתור באופן מאוד פשוט.

הכותב הוא מזכירם הצבאי לשעבר של נשיאי המדינה שמעון פרס ז"ל ורובי ריבלין