בנימין נתניהו קיווה להגיע לוושינגטון ככוכב ראשי שימשוך אליו את תשומת הלב והעניין הציבוריים, כפי שהיה בעבר. בפועל, הוא מגיע לעיר ככוכב משני בהצגה לא שלו, כשדעת הקהל רחוקה ממנו ונתונה לעניינים אחרים לגמרי.
זה אולי יפגע באגו של נתניהו, אבל לא בטוח שזה רע למדינת ישראל. העיסוק האמריקני בקלחת הפוליטית הפנימית יצמצם את הביקורת החריפה שיש כלפי נתניהו וממשלתו בוושינגטון, ויאפשר לו להתמקד בעניינים החשובים באמת, ויש שלושה עיקריים כאלה: הראשון, עזה וענייניה – חטופים, סוגיית היום שאחרי, והפתח האחרון שעוד נותר להסכם אזורי שיוביל לנורמליזציה עם סעודיה.
העיקרון השני הוא הצפון – המאמץ למנוע הסלמה שתוביל למלחמה, תוך הבטחה לגב אמריקני מוצק במקרה שתפרוץ מלחמה (כולל שחרור החימושים הכבדים שהממשל מעכב). והשלישי – איראן שמתקדמת בהתמדה לעבר יכולת גרעינית, ועשויה לנסות ולנצל את הכאוס בארה"ב כדי לפרוץ לפצצה, בלי קשר לכאבי הראש שהיא גורמת באמצעות שלוחיה באזור.
בכל אלה תלויה ישראל בנשיא ביידן. פרישתו מהמרוץ לנשיאות משחררת אותו מכבלים שונים, ומאפשרת לו לנהוג כרצונו בששת החודשים שנותרו לכהונתו. אלה יהיו חודשים קריטיים בהיבטי המלחמה בחזיתות השונות, וטוב יעשה נתניהו אם יצליח לעזוב את וושינגטון עם מקסימום רווחים ועם מינימום נזקים ועלבונות למארחיו. בשעה הקריטית הזאת, רצונו לקרוץ לבייס מתגמד לעומת עניינים אחרים ובראשם סוגיית החטופים.
נתניהו, כדרכו, דוחה את ההכרעה בנושא לרגע האחרון, כדי לא להתעמת עם שותפיו לקואליציה, שקיבלו אתמול רוח גבית מקבוצת רבנים שחתמה על גילוי דעת נגד העסקה. לרבנים אין פתרון אחר לבעיה, והם מביעים תקווה שכוח עליון יסייע להשיב את החטופים הביתה. לרוע המזל, ניסיון החודשים האחרונים מלמד שזה יעיל פחות.
אתמול הוכח שוב שבתקוות ובתפילות אין די, ולעיכובים האלה יש מחיר: החטופים יגב בוכשטב ואלכס דנציג מתו בשבי לאחר שהוחזקו בחיים חודשים ארוכים. הם מצטרפים לשורת מתארכת של חטופים שניתן היה להשיבם הביתה אילו השכילה ישראל להגיע לעסקה מוקדם יותר. אתמול ציין החטוף גדי מוזס את יום הולדתו ה־80 בשבי, וצריך לקוות שגורלו יהיה שונה משל חבריו הוותיקים לקיבוץ ניר עוז – ובהם דנציג – שמצאו את מותם בעזה.
לצוות המו"מ ברור, וזה נאמר במפורש בדיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים, שהמשך ההמתנה ומזמוז השיחות יעלה בהכרח בחיי חטופים נוספים, בוודאי כאשר צה"ל מעצים במקביל את הפעילות הצבאית ברצועה.
אתמול התחדשה הלחימה במרחב חאן יונס, כחלק מהתוכנית המקורית שכוללת פשיטות בהיקף ובמשך משתנים במטרה לפגוע בניסיונות חמאס לארגן מחדש את כוחותיו ולשקם תשתיות צבאיות.
הסכם, אם יושג, יאפשר לחמאס זמן ממושך לשיקום בימי הפסקת האש, אך ראשי מערכת הביטחון מאוחדים בדעה שניתן יהיה לשוב ללחימה, וממילא יידרשו לחמאס שנים לבניית כוחו הצבאי מחדש. גם האמריקנים הבהירו כי ההסכם לא מגביל את ישראל מחזרה ללחימה, ומכאן שהכדור בידי נתניהו - אחרי נאומו בקונגרס ופגישותיו, הוא לא יוכל לחמוק עוד מהכרעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו