הכל מתואם: נתניהו משתוקק שינהלו את המשבר עבורו

יש שתי אפשרויות לגבי תזמון נאומו של הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, שחשף את ההצעה הישראלית לסיום הלחימה. הראשונה - שהנאום וזמן פרסומו מתואמים עם נתניהו, שאולי אפילו הזמין את הנאום. השנייה - שביידן לא עדכן את נתניהו, "הוציא מהארון" את התוכנית וסנדל אותו.

אני נוטה לאמץ את האפשרות הראשונה. הכל מתואם. ודווקא בשישי בערב, כששותפיו לקואליציה מנותקים מתקשורת.

אין מס על מילים

תעיד על כך ההודעה הראשונה שהוציא נתניהו, בתום הנאום ובעיצומה של השבת. הוא לא יצא נגד ביידן, ואמר שאישר לצוות המו"מ להציג את המתווה. בשבת כבר קצת חזר בו, והפעם באנגלית. אמר שלא יסכים להפסיק את הלחימה עד שיקבלו את כל תנאיו.

על זה נאמר: אין מס על מילים. נתניהו משתוקק שיסנדלו אותו, שמישהו ינהל את המשבר הזה עבורו. עם כל דברי הרהב על הניצחון המוחלט, שאפילו ביידן גיחך על הסלוגן הזה, נתניהו מבין שהוא נקלע למבוי סתום.

"העולם כולו נגדנו" כבר אינו בגדר שיר בלבד, והפעם גם קשה לומר - לא נורא, נתגבר. גם הטפטוף הבלתי נגמר של חללי צה"ל משפיע, כשם שהשפיע על קודמיו. המחאות הולכות וגוברות ולא מרפות, לצד עוד סרטונים של החטופים וקולה המיואש והמתחנן של נועה ארגמני.

למצב הפוליטי בישראל יש תפקיד מרכזי בעלילה. גנץ ואיזנקוט לא משחקים יותר במשחק ה"תחזיקו אותנו". להוכחת רצינותם, השבוע הונחה מטעמם הצעת חוק לפיזור הכנסת. הצעת החוק מחויבת בהמתנה של 45 ימים, שבמהלכם ינסו להשיג את הרוב הנדרש לקריאה טרומית וליתר ההצבעות. השניים מניחים שבמהלך התקופה הזאת נתניהו יתעשת, יצטרף למהלך ויקבע מועד מוסכם לבחירות - בין ספטמבר לדצמבר.

לא שקט בליכוד

גם בליכוד המצב לא שקט. אחד מבכירי המפלגה סיפר לי השבוע שכבר בפברואר נפגש עם נתניהו, והציע לו לקבוע מועד לבחירות ועד אז להקים ממשלת חירום רחבה. תשובת נתניהו היתה ש"יחשוב על זה". עוד סיפר: "מדי שבוע אני מתקשר ללשכה, ושם אומרים לי ש'עדיין חושבים'".

גם החלטת השגריר באו"ם, גלעד ארדן, לסיים את כהונתו ולשוב בקיץ לישראל, מעידה על כך שהוא מעריך שהבחירות קרבות, ואיתן הפריימריז בליכוד. אם הוא רוצה לחזור לשדה הפוליטי - זה הזמן.

בינתיים, השר ניר ברקת מתח ביקורת חריפה על נתניהו ועל גלנט לפני כשבועיים, כשאמר למשפחות החטופים שנתנו להם שבעה חודשים והם לא סיפקו תוצאות.

ברקת גם תקף בחריפות את החלטת נתניהו, שממנה חזר בינתיים, לא לאפשר לאב השכול והח"כ לשעבר שי חרמש לקרוא תפילת יזכור בטקס בגבעת התחמושת, לזכר משחררי העיר במלחמת ששת הימים.

"ההתערבות הפוליטית נגד אב שכול היא חרפה, ושבירת כל כללי המוסר והכבוד הישראליים כלפי משפחות שכולות. אני קורא ללשכת ראש הממשלה לחזור בה מההחלטה ההזויה, ואני מתנצל בפני שי חרמש על ההתנהלות המביישת", צייץ ברקת. האמת, כולנו מתביישים.

בינתיים, צריך להשמיע מדי יום את דבריה חודרי הלב של נועה ארגמני, ולדרוש מנתניהו לממש את התוכנית - למענה ולמעננו.