מסיבת תירוצים עם מסרים צולעים: גנץ ואיזנקוט נטולי משמעות פוליטית

ההצהרה שמסר גנץ במוצ"ש הייתה מלאה בחורים מהותיים שמעידים - הוא רוצה לגיטימציה לפרישה מהממשלה • השר "שכח" שהוא בין אלה שמתווים את המדיניות והאשים את כולם בכישלונות שגם הוא חלק מהם • פרשנות

בני גנץ, צילום: יהושע יוסף

למסיבות העיתונאים בישראל יש קוד התנהגות קבוע: התכנסות, כיבוד בינוני מאזורי הקלמנטינה ועוגיות חנק ועד קפה ופירות, ואז כניסה דרמטית של הפוליטיקאי לחדר, שכוללת צעידה בארשת חשיבות אל הפודיום, התייצבות וקריאה מהפרומטר.

במסיבת העיתונאים של השר בני גנץ במוצ"ש התרחש אירוע חריג - כשהעיתונאים נכנסו לאולם, בני גנץ כבר עמד מוכן מאחורי הפודיום וחיכה להם. מה קרה? גנץ, כזכור, שבר את כף רגלו ברכיבה על אופניים ולאחרונה הוא מסתובב עם מעין סד/קיבוע על רגלו.

הפך ללא רלוונטי. הקבינט המדיני-ביטחוני, צילום: אריאל חרמוני

העובדה שגנץ חיכה לעיתונאים ולא ההפך, נועדה למנוע צילום הכניסה וההליכה שלו בצליעה. צוות הדוברות שלו וגם אתם יכולים לשער בנפשכם איך היה נראה "פריים" כניסה שלו מדדה, ולהעריך בכמה מאות סרטונים, ציוצים, קמפיינים ואינסוף דאחקות היה מופיע אחר כך על משקל "גנץ צולע". למעשה, צוות הדוברות של גנץ מונע כבר יותר משלושה שבועות השתתפות באירועים שבהם הוא צריך להצטלם בהליכה, כדי להימנע מזה.

מסרים צולעים

צוות הדוברות אמנם הצליח להסתיר את הצליעה הפיזית, אבל לא ממש הצליח להסתיר את הצליעה במסרים.

גנץ דיבר על שישה יעדים, משל הוא אזרח מודאג בשיחת סלון ביום שישי בערב, ולא אחד משלושת מקבלי ההחלטות הבכירים בישראל. מעבר לזה, כל אחד מהיעדים מעורר שאלות. כך למשל היעד הראשון, החזרת החטופים - גנץ נשאל בסוף מסיבת העיתונאים מה ניתן לעשות עוד בנושא והשיב בנחרצות כי היחיד שמנע ומונע עסקה הוא יחיא סינוואר. אם כך, מול מי האולטימטום?.

היעד השני של גנץ הוא "למוטט את שלטון חמאס, לפרז את רצועת עזה ולהבטיח שליטה ביטחונית". נשמע מצוין, אבל היי - גנץ הוא זה שיושב בקבינט המצומצם והוא בין אלה שמאשרים את הצעות הדרג הצבאי.

תקבל החלטות

הלאה - יעד נוסף הוא "להשיב את תושבי הצפון לבתיהם עד 1 בספטמבר", אם זה כל כך פשוט ומתבקש, למה רק ב-1 בספטמבר? למה לא הרבה לפני כן? מי הדרג המדיני שאמור לפעול כדי שזה יקרה? ריקי כהן מחדרה? מסעודה משדרות? שוב תזכורת: בני גנץ וחבריו בקבינט הם מקבלי ההחלטות.

השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, צילום: יהודה פרץ

גנץ הזהיר עוד ש"מיעוט קטן השתלט על גשר הפיקוד של הספינה הישראלית". הלו? על מי אתה מדבר? סמוטריץ' ובן גביר הושארו בקבינט המורחב שהפך להיות פורום בלתי רלוונטי בעליל. יודעים מי כן יושב על גשר הפיקוד בקבינט ניהול המלחמה כבר חודשים ארוכים? גנץ ואיזנקוט.

יש כאלה שיחשבו שזו נאיביות, אבל האמת היא שגנץ ואיזנקוט נכנסו לממשלה כדי באמת לקחת חלק ברגעי חירום שעוברים על מדינת ישראל. ההתלבטות שלהם אם להישאר או לצאת נעוצה במצב הביטחוני. כל יום צץ אתגר חדש, עסקה, מלחמה עצימה, צפון. זה לא גמגום, זה רצון טוב.

אבל מסיבת העיתונאים נשמעה כמו תירוץ והכנה לפרישה. איך יודעים את זה? כי היעד השישי שהציב גנץ היה העברת מתווה השירות שלהם לגיוס חרדים. מתווה שגנץ יודע שאפילו לא נידון, ואין לאף אחד בממשלה כוונה לאמץ אותו. אם כך, למה בכלל ארכה של שלושה שבועות? למה לא פרישה מיידית?

אין לאף אחד בממשלה כוונה לאמץ את המתווה שגנץ דורש. חרדים בבקו"ם, צילום: יוסי זליגר

לפרישה הצפויה של גנץ מהממשלה אין שום משמעות פוליטית. בלעדיו לממשלה יש 64 מנדטים. גם הטוענים שהעובדה שגנץ ואיזנקוט שותפים לממשלה מרגיעה את חצי העם שאינו מיוצג בממשלה, כבר לא ממש נכונה - ההפגנות ברחובות התחדשו למרות הנוכחות שלהם בממשלה. ובכלל, אלו שאינם סומכים על קבלת ההחלטות של נתניהו לא משנים את דעתם כי גנץ ואיזנקוט שם. ההפך, השניים הופכים לשק חבטות של מתנגדי הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר