"קונץ" היא מילה קסומה, משהו שובבי, ילדותי עם ארומה של פעם. ה"קונץ" מלווה אותנו כבר שנים ארוכות, עם הזמן הוא קיבל לא מעט מילים נרדפות - תכסיס, תחבולה, תעלול, טריק, שטיק. אפילו בעולם החרדי יש מילה לקונץ - הרב עובדיה היה מורה לאלי ישי ולאריאל אטיאס להיות "מתוחבלים" כדי לפתור בעיות פוליטיות.
הפוליטיקה מלאה בקונצים כמעט מאז ומתמיד, ובישראל חלקם קיבלו שמות מיתולוגיים כמו "התרגיל המסריח" או "התרגיל המבריק". מי זוכר את הקריצה המפורסמת של גדעון סער?
הקונץ הנוכחי הוא הכי רחוק ממשהו שובבי וכיף. הוא קונץ שמנציח אי־שוויון והוא קונץ על חשבון אנשים שנותנים את כל מה שיש להם ומעבר לכך.
התחושה שהכל שקרים
הפוליטיקה היא כלי חשוב ליישום אג'נדה, אבל בישראל היא הפכה למילת קוד לתככים, מזימות ושקרים. התואר "פוליטיקאי" שאמור היה להיות שם נרדף למנהיג בעל שיעור קומה - הפך לכינוי של שקרן בפוטנציה. אירוע חוק הגיוס של אתמול נותן לתחושות האלה רוח גבית חזקה במיוחד. הוא מעלה תחושת קבס שכל "הפוליטיקאים" עושים "פוליטיקה" וכולם מבלפים.
הליכודניקים שהשתוללו ותקפו בחריפות את הממשלה הקודמת שניסחה את חוק הגיוס מביאים כעת את אותו החוק. החרדים שבממשלה הקודמת זעקו "געוואלד" ובכו על מר גורלם ועל סוף המדינה היהודית, מוכנים כעת לחתום עליו עכשיו בשמחה. זה גם עובד הפוך - אנשי הממשלה הקודמת, גנץ, לפיד, ליברמן, מיכאלי ושות' שגיבשו את החוק הזה והעבירו אותו בקריאה ראשונה, מתנערים ממנו כעת.
ובכלל, לאנשי הממשלה הקודמת היתה ממשלה בלי חרדים במשך כשנה וחצי. למה לא תיקנו את המצב? איך הספיקו להתעסק בכשרות וגיורים ולא הספיקו לעסוק בגיוס חרדים?! לא היה זמן? את הרפורמה המשפטית כמעט העבירו במהלך בזק של ארבעה חודשים. אז שנה וחצי?!
השיחות עם בתי הרבנים
התחושה שאיתה מסתובב האזרח הפשוט, שהכל שקרים, הכל בלוף, הכל קונץ אחד גדול מוצדקת הפעם. הבעיה היא שבמקרה הזה, הקונץ הוא על חשבון חיילי הצנחנים גבעתי, גולני, נח"ל ואחרים - שמאריכים להם את השירות עקב מחסור בכוח אדם, הוא על חשבון חיילי המילואים שצריכים לחזור בתדירות גבוהה מדי לתעסוקה מבצעית ולהשאיר משפחות ועסקים בבית.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס וח"כ אריאל אטיאס שוחחו בשבועות האחרונים עם בתי הרבנים והסבירו להם שלמרות התנגדותם בעבר לחוק הזה, עכשיו אין ברירה. חייבים לקבל אותו למרות שיש בו סנקציות כלכליות, יעדי גיוס לטווח ארוך ומנגנון השמדה עצמית במקרה של אי עמידה ביעדים ועוד.
מבחן המציאות של גלנט
האמת היא שהחוק הזה, כמו דומים לפניו, הוא בלוף שלא יביא לגיוס חרדים וימשיך להנציח השתמטות. הוא לא יוצא מהקופסא, לא משנה כיוון, לא הולך את הצעדים שהיו דרושים בסוגיה כל כך רגישה בתקופה כל כך נפיצה.
גם שר הביטחון גלנט צריך להיות תקיף יותר בסוגיה הזו. כשנשאל אמש במסיבת העיתונאים על עמדתו בסוגיית הגיוס הוא אמר שהוטו שהטיל לפיו יתמוך בחוק שכל סיעות הקואליציה, כולל גנץ, יתמכו בו - לא השתנה, והוא לא יביא חוק שכזה להצבעה בממשלה. אז מה יעשה עם החוק הנוכחי שמביא נתניהו? האם יתמוך? האם יתנגד? האם ייצא למלחמת חורמה בו?
שר הביטחון הגדיר את סוגיית הגיוס כ"רגע מבחן לאומי" והוסיף "אני מסתכל בעיניים של החיילים בסדיר ובמילואים, אני משוכנע שכולם חייבים לשאת בנטל נקודה". אם גלנט ילך עם האמת שלו עד הסוף, בעוד כמה שבועות כשהחוק יגיע לכנסת, הוא יכנס שוב מסיבת עיתונאים ושוב יצטרך לירות בתוך הנגמ"ש. האם יעשה זאת? נמתין ונראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו