מתחממים על הקווים: ההיערכויות לבחירות כבר מתחת לפני השטח

יש מי שטוען שאבן הראשה בגיבוש אלטרנטיבה לנתניהו הוא ליברמן - שמחשב צעדיו • השחקנים בימין מנסים לגבש אלטרנטיבה שלטונית - אולי ביחד • בחירות? הערכות בין נובמבר למארס 2025

בכירים בממשלה מצעריכים כי הכנסת תפוזר בראשית החורף הבא. מליאת הכנסת. צילום: אורן בן חקון

בצל המלחמה, המו"מ להשבת חטופים והפגרה בכנסת, נראה כלפי חוץ כי נזנחו מעט המהלכים הפוליטיים לטובת מעשה המלחמה. אך לא כך.

למעט הפוליטיזציה של קבלת ההחלטות במלחמה והרצון של כל אחד מהצדדים לרצות את בייס הבוחרים שלו בהחלטות השונות, מתחת לפני השטח, כולם לא שוכחים גם להיערך לבחירות. אמנם מוקדם מעט ומערכת בחירות לא נראית באופק, אך גם תומכי נתניהו הגדולים שאינם רוצים בחירות מעריכים כי יש סבירות גבוהה שהן יתקיימו ככל הנראה בין נובמבר למארס 2025.

יוסי כהן, צילום: גדעון מרקוביץ

1. קשה לדבר על ההיערכות של כלל השחקנים, שכן ברור כי המפה הפוליטית תיראה אחרת לאחר הממשלה הנוכחית. ארגונים אזרחיים משני צידי המתרס, מילואימניקים אקטיביסטים וגיבורי מלחמה בולטים מתחממים על הקווים לצד שחקנים ישנים־חדשים כמו נפתלי בנט ויוסי כהן.

אך עם זאת, יש מי שפועל כבר מאחורי הקלעים בעיקר באזורי החיוג בין גנץ לליכוד כדי לנסות להיות הכתובת לאנשי ימין ביטחוני, ליברליים בענייני דת ומדינה, אשר חונים כעת בסקרים אצל המחנה הממלכתי.

ועדה לביקורת המדינה גיוס חרדים ח"כ ליברמן, צילום: אורן בן חקון

מי שמבקש לעשות נפשות בעניין הזה הוא גדעון סער, שסבור שיש לאחד את כלל הכוחות ולהקים מסגרת ימנית ליברלית שתהיה אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו ולליכוד ולמעשה תשבור את הקרב הבין־גושי.

הווה אומר: סער, ליברמן, ואלי גם בנט ויוסי כהן כחיבור אחד גדול. אם כי לראשון לא בטוח שיש קולות תומכים רבים בימין והשני עדיין עסוק בראיונות מעומעמים מבלי לספק משנה אידיאולוגית סדורה ולא ברור אם אכן יתמודד. גם שמו של איש העסקים אמנון שעשוע נקשר כמי שבוחן לפעול מאחורי הקלעים לחיבור מהסוג הזה.

מסיבת עיתונאים של גדעון סער יו"ר הימין הממלכתי, צילום: גדעון מרקוביץ

טוען מי שטוען שאבן הראשה בגיבוש ההתאגדות הפוליטית הוא איווט ליברמן, שלא כל כך שש לעסוק בכך כאשר הוא נמצא במומנטום בסקרים ומבלי עזרה של גורם חיצוני. אף שחקן לא רוצה כעת לבצע פעולה של ממש, אלא רק לנסות להיות אטרקטיבי מספיק ולא להישחק לפני ההכרזה באמת על בחירות. האתגר המרכזי לחיבור הגדול הנ"ל לא בהכרח יבוא מתחום האידיאולוגיה, יותר ממחוזות האגו והפסיכולוגיה.

2. נשיא המדינה בוזי' הרצוג מתעקש להיות נשיא של כולם. הוא חוטף על כך לא מעט מאז תחילת המלחמה בטענה שהוא לא תוקף את נתניהו וממשלתו על מחדלי 7 באוקטובר וניהול המלחמה.

טקס הצהרת אמונים בבית נשיא המדינה., צילום: אורן בן חקון

אנשי הביקורת רוצים שהרצוג יחרוג מתפקידו הממלכתי וישמש שחקן פוליטי נגד נתניהו. בפחות מכך הם לא יסתפקו. אך אם בודקים את פעילותו רואים שהוא עושה לא מעט לטובת המאמץ המלחמתי. הרצוג הזהיר במהלך הרפורמה מההשלכות שלה על הביטחון וההרתעה מול אויבינו, והוא אומר מעל לכל במה שיש לפעול בכל הדרכים כדי להחזיר את החטופים.

מאחורי הקלעים, הרצוג מפצה על ההתנהלות חסרת הרגישות, לעיתים רבות, של הממשלה אל מול משפחות החטופים. הוא נפגש עם 25 חטופים שחזרו מהשבי, וכן עם עשרות משפחות חטופים שילדיהם טרם חזרו. לא זו בלבד, הוא ביקר יותר מ־300 משפחות שכולות וקיים 30 מפגשים עם קהילות מפונים בצפון ובדרום.

נפתלי בנט, צילום: יואב דודקביץ

לצד המאמץ האנושי, הרצוג פועל גם בצד הדיפלומטי ומשתמש בקשריו עם המדינות המתווכות במו"מ להחזרת החטופים, פעל נגד האיום להטיל סנקציות על גדוד "נצח יהודה", וגם כעת, שוחח עם בכירים במאמץ לבלום את האפשרות שיוצאו צווי מעצר בהאג נגד רה"מ, שר הביטחון והרמטכ"ל. נכון, הרצוג עדיין לא התראיין מאז תחילת המלחמה לתקשורת הישראלית וראוי שיעשה כך, הוא שומר על סגנון ממלכתי ולעיתים חוסך מעט בביקורת רושפת אש, אך זהו תפקידו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר