"שאני אזלזל במשפחות החטופים?" ח"כ יצחק פינדרוס בראיון סוער

ח"כ יצחק פינדרוס, הפה הגדול של יהדות התורה, ידע סערות תקשורתיות בחייו. פעם הסעיר את הקהילה הגאה, בהזדמנויות אחרות ציין כי חלומו "לפוצץ את בית המשפט" והגדיר חיילות מתגיירות "שיקסע". אבל מהסערה הנוכחית שסחפה אותו לתוכה - סערת ה"יאללה יאללה" שאמר בכנסת מול משפחות החטופים - הוא מתבאס ממש.

"זו עלילת דם, פשוט עלילת דם. מההתחלה ועד הסוף עלילת דם", מבהיר פינדרוס. "באתי להחליף את גפני בוועדה, רק לשם הצבעה. היה דין ודברים עם המשפחות, לא הבנתי למה יו"ר הוועדה מתעכב ואמרתי לו, 'נו, יאללה יאללה, תתקדם'".

בדיוק כשהמשפחות אומרות שהן "יירדו לחייכם", אתה אומר "יאללה יאללה". מדובר בחתיכת צירוף מקרים.

"תראה את הסרטונים, אני בכלל עם הגב. הביאו אותי לרגע, לא דיברתי לכיוונן. רק ביקשתי לסיים את ההצבעה. לא אמרתי את זה להן".

למה לא הבהרת מייד שזאת לא היתה הכוונה?

"לא רציתי להתחיל שיח פינג־פונג עם המשפחות. זה יישמע כמו ריב. לא רציתי שזה ייראה ככה".

וכשהתחילה הסערה, למה לא הבהרת מייד שלא פנית אליהן?

"לא רציתי מהומה, לא רציתי להעצים את זה. אולי הייתי צריך. עשיתי את זה למחרת, בוועדה שלי. כואב לי שאומרים שזלזלתי במשפחות. אני?!"

פינדרוס שולף נייר ומתחיל למנות: "תראה, 5 ישיבות עם משפחות נרצחי נובה, 11 ישיבות עם מפונים, 3 סיורים. מאז 7 באוקטובר אני מקום שלישי בנוכחות בכנסת. אני עושה כל מה שאני יכול לעזור להם. שאני אזלזל במשפחות? בניגוד לשערוריות הקודמות, שאני עומד מאחוריהן, פה זה לא הכיוון.

"אם היית אומר שאני בעד הקהילה הגאה או בעד החזרת שטחים או סתם חרדי משתמט, נו בסדר. נריב, תירק עלי, זרוק עלי אבנים. סבבה. יש לי עמדה אידיאולוגית. אבל פה? כשכל חברי הכנסת והשרים בורחים מהם - אני נוסע לבארי, לניר עוז, לאילת, למפונים. חטפתי צעקות, וזה בסדר.

"בוא, אלה לא הבוחרים שלי, אפילו לא בני דודים שלהם. הם לא יבחרו בי לעולם, ועדיין אני הולך ממלון למלון. רוב הח"כים לא היו שליש ממני שם".

המשפחות ואזרחים רבים זועמים על יציאת הכנסת לפגרה.

"זו פיקציה. הממשלה לא רצתה להיות מובכת בחוקים פרטיים והאופוזיציה רצתה להביך בחוקים פרטיים. אין באמת מישהו שיוצא לחופש".

יש עניין של נראות.

"המשחק במליאה הוא משחק פוליטי שלא קשור לחטופים".

אבל אנשים רואים כותרת על פגרה בתקופה כזו - זה הזוי.

"זה נכון, עשו סיבוב תקשורתי מדהים. פגרה זה לא חופש. צריכים מילה אחרת. יש ח"כים שדיברו נגד הפגרה, ובכלל לא היו פה בחודשים האחרונים".

מי?

"לא רוצה להגיד שמות".

לא חשוב שמות, במי מדובר?

"אפרת רייטן, למשל. את לא מתביישת? לא נמצאת פה בכלל. לא מבין על מה קיבלה משכורת. ליברמן ולפיד לא נמצאים כאן. את מי אתם משקרים?

"זה כמעט כמו השקר של 'ביבי לא רוצה לשחרר חטופים". כמה טמטום יש במשפט. עזבו ביבי, גנץ לא רוצה לשחרר חטופים? גלנט? הרמטכ"ל? אנשים חולים. משוגעים".

אנשים רוצים תשובות מהמדינה, ואתם המדינה.

"אני המדינה?! שנה הסברתם לנו שחיל האוויר, השב"כ, צה"ל, המוסד וההייטק זה אתם. שנה שלמה הסבירו איך המדינה שלכם ואנחנו נכשלנו.

"אני מקבל את זה שלביבי מגיע מכות (מטאפורית) כי הוא עומד בראש הפירמידה, אבל יש הבדל בין אחריות לאשמה. כל רשימת הכוכבים שלכם - גנץ, גלנט, איזנקוט, כוכבי, חליוה, הם אשמים. ביבי אחראי שלא נתן להם בעיטה בישבן, העיף אותם מכל המדרגות ונתן להם להמשיך לנהל את המדינה. אבל אתם הסברתם לנו שאתם המדינה, ושאני, רוטמן ולוין כמה משוגעים שבאו מהירח ולא מבינים מה אנחנו מדברים. פתאום אנחנו גם אשמים?".

מה אתה מצפה מהם לעשות?

"קצת צניעות, ענווה. לרדת לקרקע. פחות שחצנות".

מה אתה מצפה מנתניהו?

"אין לי תשובה, צריך לחשוב מה אפשר היה לעשות אחרת ב־20 השנים האחרונות. אבל יש עוד הרבה אחראים שמנהלים. הנה, היועמ"שית. היתה צריכה להיות החלטת ממשלה בעניין הגיוס, והיא נתנה ברקס. זו המציאות. הם מנהלים בפועל את המדינה".

"לא הכל פתיר"

לזכותו של פינדרוס ייאמר שהוא חבר הכנסת החרדי האמיץ היחיד שמעז לדבר בפומבי על גיוס החרדים. פחות לזכותו: תשובותיו לא מניחות את הדעת.

"אף אדם מתורבת לא חושב שוויכוח של 70 שנה אפשר לפתור בזמן  מלחמה".

מתישהו צריך להתחיל לגייס.

"זה אירוע פוליטי. אם רוצים לפתור את זה ביטחונית - זה אפשרי. צה"ל החליט לצמצם את תוכנית שלב ב'. כשאני התגייסתי לשלב ב' היו 600 מתגייסים, וזה כוח שאפשר לעבוד איתו".

חסרים לוחמים. צנחנים, גולני, גבעתי.

"גם שלב ב' הוא כוח חשוב, שיכול לעשות אבטחה ביישובים ולשחרר חיילים. אני עשיתי אבט"שים. חבל שצה"ל הפחית את זה".

למה לא לעשות מסלול נורמלי ולהתגייס כמו החילונים והדתיים?

"מסלול חיים של חרדי שרוצה להישאר בעולם התורה מצריך הליכה שלו לישיבה בגיל 18".

אחרת מה יקרה לו?

"לא יהיו לו היסודות".

בגיל 18 אין לו עמוד שדרה יציב וחזק כדי להישאר עם יסודות?

"יש לו עוד הרבה עבודה".

וחובש כיפה סרוגה יכול להישאר?

"יש להם מסלול חיים אחר, ולא כולם נשארים דתיים. הציונות דתית היא ההוכחה לכך שגם גיוס לא יפתור את השסע. תראה איך שונאים את סמוטריץ' ובן גביר, למרות שהציבור שלהם מתגייס ונותן".

מבקרים את הפוליטיקאים סמוטריץ' ובן גביר. לא שונאים את הציבור הדתי־לאומי.

"אולי הדתיים־לאומיים של יש עתיד אהודים, אבל ככל שאתה חושב אחרת - אתה שנוא. אבי מעוז יכול להיות איש הייטק, וישנאו אותו כי הוא חושב אחרת. שטרן חושב כמוהם. הם רוצים אחדות מלשון אחידות".

אני לא חש שאלו תשובות מספקות להבדלים בין דם לדם, בין אמא שישנה בלילה לאמא שלא ישנה.

"צריך להבין שיש חברה ש־3,500 שנה שומרת על המסגרת שלה. מי שלא מאמין בזה - אין לו מה לעשות פה. זה קורה דרך לימוד תורה בגילים האלה, ואם המסגרת תשתנה - היא לא תישמר".

בקיצור, 7 באוקטובר לא שינה אצלכם כלום.

"את הצורך הביטחוני אפשר לפתור, אבל זה ויכוח פוליטי".

זה לא ויכוח פוליטי. הוא ערכי ומהותי. זה מה שאתם מפספסים.

"זה פוליטי, עובדה שהיועמ"שית הסכימה להחלטת הממשלה, וחזרה בה".

כי ניסיתם לבלף שוב עם מכסות, יעדים וסנקציות, וכל מה שאתם עושים כבר 15 שנה.

"זה לא בלוף, גנץ וליברמן דיברו בעבר על מכסות ויעדים. צריך להביא את זה לשולחן".

זה לא פותר את הבעיה, הציבור לא מרגיש שוויון.

"לא הכל פתיר. אגב, היחידים שמתכוונים ברצינות אלה הציונות הדתית. חילונים לא באמת רוצים לראות חרדים בצבא. בצבא שחצי ממנו חרדי - החילונים יברחו. מה יקרה עם שירות נשים? האסון של 'אחים לנשק' יקרה כשהחרדים ייכנסו בהמוניהם לצבא".

הממשלה תתפרק על זה?

"תלוי אם נתניהו יצליח להשתלט. אנחנו לא רוצים לפרק את הממשלה, אבל קשה לדעת לאן זה הולך. דברים לא הגיוניים קורים. על פניו, הממשלה לא אמורה להתפרק".

כי לא מחכה משהו טוב בחוץ?

"אין לנו בעיה להיות באופוזיציה".

מה תעשו בלי התקציבים?

"אנחנו לא בנויים על תקציב המדינה, כולה 470 שקלים לבחור. יגייסו יותר תרומות".