פגרה שנויה במחלוקת: הח"כים יוצאים לחופשה ומותירים מאחור עשרות נושאים שטרם טופלו

כנס החורף של הכנסת הסתיים אתמול (רביעי) בפועל. לא יהיו עוד דיוני מליאה עד יום ראשון, ופגרת הפסח תחל באופן רשמי.

כנס החורף היה בסימן המלחמה והחטופים. הח"כים יוצאים לפגרה, חלק ניכר מסיעות הבית דרשו לבטל אותה והתעוררה סערה ציבורית. גם חלק ממשפחות החטופים היו שותפים לדרישה. הדיון אם לקיים פגרת כנסת בזמן מלחמה הוא מורכב ורובו שייך גם לנושא מראית העין.

המצדדים בכך שלא תהיה פגרה טוענים כי כאשר יש מאות אלפי תושבים שנעקרו מבתיהם בצפון ובדרום, עסקים קורסים, חיילים ומילואימניקים נלחמים בחזית ו־134 חטופים עדיין לא חזרו משבי חמאס - לא יכול להיות שנבחרי הציבור יצאו לפגרה. מדובר גם בעניין של דוגמה אישית.

חלק ממשפחות החטופים שהפגינו בכנסת נגד הפגרה אמרו: "חברי הכנסת צריכים לעשות הכל בשביל להחליף את ראש הממשלה שמהווה מכשול לעסקה. לא נאפשר לאף אחד לצאת לפגרה כשהמשפחות שלנו בשבי חמאס, לא ייתכן שנבחרי הציבור שכשלו בהגנה על יקירינו ינפשו - אם לחטופים אין חופש גם לנבחרי הציבור לא יהיה".

כמו כן, המתנגדים לפגרה טוענים ובצדק כי גם כך יש הרבה מפונים, בעלי עסקים, משפחות לוחמים ומילואימניקים שנתקלים בבעיות ביורוקרטיות ובחוסר חקיקה מתאימה והיעדר טיפול של המדינה בצורכיהם, הרבה נופלים בין הכיסאות כך שלא ברור איך הכנסת תפעל במתכונת מצומצמת כאשר יש כל כך הרבה נושאים לטפל בהם על סדר היום.

עם זאת, הקואליציה החליטה שלא לבטל את הפגרה בטענה כי עובדי הכנסת באבטחה, במזון ובשירותים האחרים זכאים לה והמהלך יפגע בהם. כמו כן, בקואליציה טוענים כי למעשה הוועדות ממשיכות לפעול, וכי כל יו"ר ועדה רשאי לקיים שישה ימי דיונים מלאים במהלך הפגרה, קרי יכול לעסוק בכל יום בדיונים בשלל נושאים ולקדם חוקים. נוסף על כך, לא תהיה הגבלה על חקיקה הקשורה למלחמה כמו חוקים על מעצרי מחבלי הנוח'בה של חמאס, וכל חקיקה ממשלתית תוכל להתקדם בוועדות וניתן יהיה לכנס על אותם חוקים את מליאת הכנסת.

יו״ר הקואליציה אופיר כץ אמר:"בכנס הנוכחי עברו מאות הצעות חוק - ביטחוניות, כלכליות וחברתיות. הצעות חשובות ונחוצות לאזרחי המדינה, למשרתי כוחות הביטחון ולניהול המלחמה. נמשיך לעשות ולפעול למענם".

החוקים שעברו

במהלך כנס החורף הועברו כ-115 הצעות חוק בקריאה השנייה והשלישית, 148 בקריאה הראשונה, ו-224 בקריאה הטרומית. בין הצעות החוק שהועברו בקריאה השנייה והשלישית: הכרה בארוסות הנופלים - לראשונה מאז קום המדינה נקבעה הכרה בארוסות הנופלים ומתן מעטפת שיקומית כלכלית בשווי 600 אלף שקלים.

תיקון תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ותוספת של 55 מיליארד שקלים להוצאות ביטחוניות, סיוע כלכלי למשפחות החטופים, הוספת נקודות זיכוי ממס להורים עובדים לילדים עד גיל 3, מימון 100% תואר ראשון ללוחמים, חיילים בודדים, חיילים דרוזים וצ׳רקסים וחיילים ממצב סוציו־אקונומי נמוך (יו״ר הקואליציה אופיר כץ ואלי דלל, הליכוד).

סיוע כלכלי בגובה 17 מיליארד לבעלי עסקים, שכירים ועצמאים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל. העלאת שכר משרתי המילואים (שר הביטחון גלנט ויולי אדלשטיין, הליכוד). הנפקת דרכונים ותעודות זהות באופן דיגיטלי למשך חצי שנה - מקל על אזרחים רבים ומספק פתרון לאנשי המילואים שאינם יכולים להתייצב בלשכות האוכלוסין (שר הפנים משה ארבל וח"כ יעקב אשר, יהדות התורה).

מתן סיוע כספי, הקלות והתאמות לסטודנטים ששירתו במילואים ולבני זוגם - סיוע מקרן הסיוע של המל״ג, הקלות בתנאי קבלה, והתאמות מיוחדות של נקודות זיכוי ומועדי בחינות (שר החינוך יואב קיש ויוסי טייב, ש״ס). חוק אל ג׳זירה - מתן אפשרות לשר התקשורת, באישור רה"מ, להגביל גוף שידור זר הפוגע בביטחון המדינה.

החוקים שעוררו סערה

במהלך כנס החורף היו גם חוקים שעוררו סערה פוליטית: החוק המרכזי אשר עדיין מטלטל את הקואליציה הוא חוק הגיוס, אשר לא הצליח להתקדם בכנס הנוכחי והניסיון לגבשו יימשך במהלך הפגרה בחג הפסח.

החרדים איימו על נתניהו כי אם לא יעבור חוק הגיוס עד סוף כנס הקיץ הם לא יישארו בממשלה.