ברקע סערת חוק הגיוס: הרחבת השירות הלאומי לחרדים על הפרק

אלפי צעירים וצעירות מהמגזר החרדי יעבדו במפעלים חשובים, ייצרו נשק ותחמושת, ישמשו כנהגי תובלה ואפילו יאספו מודיעין לטובת השב"כ, המוסד והמשטרה - זו חלק מהתוכנית של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, שמבקשת לבצע מהפכת ענק בשירות האזרחי־לאומי, במטרה לנסות לפתור את הפלונטר בנושא גיוס החרדים.

מדובר בתוכנית ראשונית ושאפתנית ביותר, שמגיעה על רקע אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה המדינה בנושא גיוס החרדים לצה"ל, וכבר הוצגה בפני מזכיר הממשלה ושר האוצר. על פי השרה סטרוק, התוכנית יכולה לצאת לדרך כבר השנה, עם גיוסם של כ־5,000 צעירים חרדים לשירות אזרחי־לאומי – בשאיפה שבשנים הקרובות יגויסו אלפים רבים נוספים.

כבר כעת משרתים בשירות האזרחי־לאומי כ־1,300 חרדים. בניגוד לצה"ל שבו נדרשת היטמעות, אינטראקציה עם נשים, שעולות בו סוגיות כשרות שונות וישנו חשש כבד בקרב הציבור החרדי בשל סוגיית כור ההיתוך - בשירות האזרחי־לאומי ניתן להכשיר את הצעירים באופן קל יחסית וללא מכשולים. מסיבה זו, בניגוד לצבא, בשירות ישנם כבר כעת חרדים מהמיינסטרים ובעקבות המלחמה נרשם זינוק של כ־40% בבקשות של חרדים להצטרף.

"חצי שנה לאחר תחילת המלחמה, ברור לכל שאנו צריכים לחזק את התעשיות הביטחוניות ואת היכולות המודיעיניות שלנו", אומרת שרת ההתיישבות ל"ישראל היום". לדבריה, לאור האיומים מצד מדינות העולם כי לא יספקו נשק לישראל, הרי שיש מקום להקים מפעלים נוספים לייצורם. "יש לנו את הטכנולוגיה ואת הידע, וניתן למלא את החוסר בכוח אדם באמצעות חלופת גיוס.

"הרי יש המון נשים חרדיות בהייטק, אז למה שלא יהיו בשירות האזרחי־לאומי ויפעלו למען הגנת המדינה".

"יש יכולות ניתוח"

חרדים שיתגייסו לשירות האזרחי־לאומי יוכלו לבצע את הקורס בסביבה מתאימה ואזרחית, בניגוד לבסיסים הצבאיים הסגורים, ולאחר מכן לבצע שירות של שנתיים או שלוש, בהתאם לצורך, תוך חזרה לבתיהם מדי יום - כפי שעושים חיילים עורפיים רבים. הדבר יאפשר להם בין היתר ללמוד בישיבות תוך כדי השירות.

"במגזר החרדי לא ידועים בכושרם הגופני, אך כן ביכולות הניתוח שלהם, בזכות הלימוד הרב", אומרת סטרוק. "מדוע שלא ננצל זאת לניתור תוכני הסתה ברשת או לסיכול איומי סייבר, במקום לנסות לשנות אותם מן היסוד, דבר שנידון לכישלון, כפי שראינו במשך שנים רבות".

רק נציין כי התכנית עומדת בפני אתגרים רבים, ביניהם המחאה הציבורית והדרישה של בג"ץ לשוויון בנטל ומציאת תקציב לפרויקט שאפתני זה. כמו כן יש ליצור את מקומות התעסוקה, שאמנם ברור כי הם נדרשים, אך אינם קיימים היום. כמו כן יש לשכנע את המנהיגות החרדית, בדגש על הרבנים, כי הדבר הינו חלופה ראויה, שתאפשר הן שילוב של החרדים בתרומה למען המדינה והן את השמירה על אורח חייהם.

בשנים האחרונות עומל מנכ"ל רשות השירות האזרחי-לאומי על פיתוח תוכניות נוספות לחרדים, והוא אחראי על בניית התשתית בשירות לקליטת חרדים נוספים.