הסיבוב השני של הבחירות המקומיות הסתיים והתוצאה הסופית אינה מעודדת עבור הנשים שהתמודדו בו. אף אחת מארבע המתמודדות בסיבוב השני לראשות עיר או מועצה, לא זכתה.
חגיגות בעיריית חיפה לאחר ניצחונו של יונה יהב
מתוך ארבע מתמודדות, שלוש כיהנו כבר בתפקיד: יעלה מקליס ביהוד מונסון, עליזה בלוך בבית שמש והגר פרי יגור בפרדס חנה-כרכור, וכאמור הפסידו. יהוד מונסון, שם ראשת העיר המכהנת הפסידה את הבחירות, היא גם העיר היחידה שהיו בה חברות מועצה וכעת, לאור תוצאות הבחירות, לא תהיה בה אפילו אחת. הרביעית היא מיכל אורון-עזני שהתמודדה בבנימינה-גבעת עדה.
"כדי להיבחר כראש רשות גבר- מספיק להיות בינוני"
בסך הכל התמודדו 86 נשים כראש הרשות, מתוך 257 רשויות מקומיות - 33% בלבד. מתוכן רק 15 ניצחו. בבחירות הקודמות זכו 14 נשים, מתוך 74 שהתמודדו, כך שניתן לומר שמדובר בשינוי זניח למדי ולא מעודד בכלל.
יו"ר נעמת, חגית פאר, אומרת: "למרבה הצער נשארנו כמעט באותו מצב כמו בבחירות הקודמות. אנחנו עדיין במצב שלראש רשות גבר מספיק להיות בינוני, כדי להיבחר שוב. אישה צריכה להוכיח שהיא שווה יותר".
במיזם 5050 אשר פעל בבחירות המוניציפאליות לקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות, ניתחו את תוצאות הבחירות, מהן עולה כי בעשרים מועצות ברחבי הארץ, הייתה הצלחה בהשגת שוויון מגדרי והמועצות יורכבו מחמישים אחוז נשים וחמישים אחוז גברים.
כמו כן, ב-11 רשויות ערביות יכהנו נשים במועצת העיר - אחת בכל מועצה. ב-77 רשויות בישראל לא התמודדו נשים, ולכן לא תהיה בהן אף נציגות נשית. עם זאת, לקראת ההסכמים הקואליציוניים צפוי שיא במינוי סגניות עיר ומועצה ברחבי הארץ.
נקודת האור
מנגד, נקודת אור בולטת היא העובדה שבבחירות 2024 נרשמה עלייה של 65% בחברות המועצה לעומת 2018 ובסך הכל צפויות לכהן 709 חברות מועצה. בכלל, הבחירות המקומיות ב-2024 ציינו שנת שיא בה התמודדו לראשונה 122 רשימות שבראשן עמדו נשים, מתוכן נכנסו למועצות 92 רשימות. זאת לעומת כמה עשרות רשימות בהובלת נשים בבחירות הקודמות ב-2018.
כך למשל, במועצה אזורית גדרות, בה כיהנו 5 נשים, התאגדו נשות האזור והחליטו להקים רשימה נשית שהריצה מתמודדות בכל אחד משבעת יישובי המועצה, תחת השם, 'רצות יחד למען גדרות'. התוצאה, ייצוג מרשים של 50% - 9 נשים יכהנו במועצה, מתוך 18.
התמונות במדים ניצחו לגברים את הבחירות
יעל יחיאלי, מנהלת מיזם 5050 אומרת כי "הבחירות התקיימו בזמן שבכל מוקדי קבלת ההחלטות יש הדרה של נשים וירידה במספר נשים מכהנות בתפקידי מפתח. העובדה כי נבחרו 709 חברות מועצה מעודדת אותנו כי המגמה יכולה להשתנות אם נפעל בצורה אקטיבית. אחרי שביעי באוקטובר אין מקום יותר לדחיקה של נשים ממוקדי הכוח בישראל, נעשה הכל כדי להוביל את השינוי הזה".
בהתייחס לעלייה במספר המתמודדות על ראש רשות, מול התוצאה הסופית שאינה שונה כמעט מהבחירות הקודמות, אומרת יחיאלי: "זהו נתון עגום ומראה גם כי המגמה בישראל היא לבחור בגברים לראשות עיר ומועצה. גם המלחמה תרמה לכך. בזמן שמתמודדות רבות פעלו בחמ"לים וברמה העירונית, גברים רבים היו במילואים והתמונות עם המדים עשו את הקמפיין. למי שהתנדבו ימים ולילות ברמה האזרחית, אין מדים. קשה גם להתעלם מהדמוגרפיה ומכך שבכל הערים שיש בהן חברה דתית וחרדית גדולה - לא תמכו בנשים".
מויצו נמסר: "המלחמה הוכיחה כי הגיעה העת ליישום מדיניות מגוונת בכל מוקדי קבלת ההחלטות, החל מהצבא, דרך הרשויות המקומיות וכלה בכנסת ובמשרדי הממשלה. יותר מ-51% מהאוכלוסייה לא מיוצגות במקומות בהן מתקבלות החלטות הנוגעות ישירות לחייהן ולמותן, מהרמה המקומית ועד לרמה הארצית במשרדי הממשלה, הכנסת והמינויים האחרונים בצבא. אנחנו מצרות על כך שלא נבחרו נשים כי ככל שיש גיוון במקומות משפיעים ובמוקדי קבלת החלטות, ההחלטות נכונות יותר לכלל הציבור".
טל הוכמן, משנה למנכ״לית שדולת הנשים, מסרה: "אנו מברכות את כל מי שהעיזה, קפצה למים ופעלה להובלת שינוי, ומודות לכל אחת ואחד שפעלו להגברת ייצוג הנשים במוקדי קבלת ההחלטות. זהו מאבק ארוך אבל הכרחי למען עתיד הבנות והילדות שלנו במדינה. לצד עלייה במספר הנשים שיכהנו הפעם כחברות מועצה, גם הסיבוב השני לא שינה את המצב שבו רק 5% מראשי הרשויות בישראל הן נשים. נשים מתמודדות עם קשיים נוספים בהתמודדותן לתפקידים ציבורים, הן בקושי בגיוס כספים והן מאלימות פוליטית".
"נשים חייבות להיות מעורבות בקבלת ההחלטות. התפקיד שלנו, יחד עם כל ראשי הרשויות שנבחרו בישראל, גברים ונשים הוא להבטיח כי בכל שולחן בו מתקבלות החלטות במדינה וברשות יהיה ייצוג שווה לנשים. רק ככה נוכל להביא לחברה שויונית ובריאה יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו