לא חוק הגיוס, לא ענייני המלחמה וגם לא עסקת החטופים - מה שמעסיק את חברי המפלגות החרדיות יותר מכל בשבועות האחרונים זה הבחירות המוניציפליות. אם בכנסת יש שתי סיעות ושלוש מפלגות חרדיות, שפועלות פחות או יותר במשותף ברוב המכריע של הסוגיות שעל הפרק - בערים החרדיות המפלגות מפורקות לגורמי־גורמים, לחסידויות ולתתי־זרמים, עם אינספור דילים ויריבויות, שהופכים את המערכה המוניציפלית לאירוע חסר פרופורציות.
בקרב המסקרן בבית שמש מתמודדים שמואל גרינברג מדגל התורה (הפלג הליטאי), ראשת העיר המכהנת עליזה בלוך (דתייה לאומית), ומי שהיה בעבר ראש העיר וכיום הוא ח"כ מש"ס משה אבוטבול. אגודת ישראל (הפלג החסידי) תומכת באבוטבול, הליטאים כמובן במועמד שלהם גרינברג, ואילו מאיר פרוש, שאמור להיות חלק מאגודת ישראל, תומך גם הוא בגרינברג.
כדי להבין את הפילוג הזה - צריך לנדוד לאלעד. שם מתמודד ראש העיר המכהן ישראל פרוש, בנו של מאיר פרוש, מול מועמד ש"ס יהודה בוטבול. אגודת ישראל, שהיתה אמורה לתמוך בפרוש החסיד, מעדיפה את בוטבול. כנקמה על רצונם להדיח את בנו, פרוש פועל נגד מפלגתו בבית שמש. הליטאים, אגב, תמכו תחילה בבוטבול, אך בהוראת גדולי התורה, אחרי החתימה על ההסכם, הודיעו כי הם מבטלים את תמיכתם בו. עד לרגע זה לא הודיעו הליטאים על תמיכה בפרוש.
אבל המערכה החרדית האמיתית נמצאת בכלל בצפת. חצי מתושבי העיר הם חרדים, אך עד כה לא כיהן בה ראש עירייה מהמגזר. הפעם נראה כי ניצחון המועמד החרדי יוסי קקון הוא בר־השגה, והוא יוכל אולי להדיח את ראש העיר המכהן, שוקי אוחנה, שיסיים השבוע קדנציה ראשונה בתפקיד. סביב מועמדותו של קקון מאוחדים כלל החרדים בעיר, וההרגשה היא שהמהפך נמצא בהישג יד.
בציבור החרדי רואים בכך יעד אסטרטגי. בית שמש הפכה חרדית בימיו של אבוטבול, שבנה בה בתוך שנים בודדות 40 אלף יחידות דיור מותאמות למגזר ושינה את צביונה. עליזה בלוך זו "תקלה חד־פעמית" מבחינתם, שהצליחה כתוצאה ממאבקים פנימיים. גם ירושלים הייתה ונותרה יעד אסטרטגי עבור הציבור החרדי, אך המאבק על צביונה ימתין לימים שאחרי משה ליאון. ראש העיר המכהן, בעצמו חובש כיפה, הצליח בחמש השנים האחרונות להיות מקובל על כל הזרמים והפלגים שבעיר.
הכתבה המלאה - תפורסם במוסף הקרוב של "ישראל השבוע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו