"מאגר ג'ובים לצבירת כוח פוליטי": דיון בכנסת העלה שורת כשלים ומחדלים בחברות הממשלתיות

"הגנה על האינטרס הציבורי": הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום (רביעי) דיון בדוח שפורסם בשבועות האחרונים המצביע על כשלים ומחדלים רבים בניהול החברות הממשלתיות בישראל.

בין ממצאי הדוח, כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022 או עם הרכב חסר בדירקטוריון, חלק מאלו שכן נבחרו לדירקטוריון - נעשה שלא מתוך מאגר נבחרת הדירקטורים. כמו כן, קיימת תופעה של חוסר בייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בתת-ייצוג ועוד. נוסף על כך, על פי הדוח, חברות ממשלתיות לא מעבירות דיבידנד לקופת המדינה כפי שנדרש.

עו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות המתפטרת מתחה ביקורת חריפה: "יש צורך למנוע הדחות ממניעים פוליטיים פסולים. כך לא יבואו אנשים טובים לנהל את החברות והביצועים לא יהיו טובים". עוד ביקרה את מדיניות הממשלה: "מקומה הטבעי של רשות החברות היוא תחת משרד האוצר, ולא במשרד לשיתוף פעולה אזורי", אמרה. "כניסת השר הנוכחי (דודי אמסלם) חסמה את הפעילות. החברות הממשלתיות מבחינתו הן לא משאב ציבורי אלא מאגר ג'ובים שאמור לשמש אותו לצבירת כוח ומעמד פוליטי. פעלתי להגן על האינטרס הציבורי, פעלתי למניעת מועמדים פסולים אך מעת שהגעתי להכרה שלא ניתן עוד לפעול בכלים הקיימים והאינטרס הציבורי למנוע את התהליכים הפסולים, פרשתי. אין לי כל מטרה לשבת ולצפות בהרס החברות הממשלתיות".

עוד התייחסה להמלצות מבקר המדינה. "אנו מדברים על חברות שיש להן תפקיד מרכזי בלב החברה הישראלית. החברות הממשלתיות משפיעות על החברה, הכלכלה, החינוך, תעשיות ביטחוניות, אנרגיה, נמלים ועוד. תפיסת עולמי היא שהחברות שייכות לציבור הישראלי, הם זכאים לרווח ותשואה מהחברות, ולכספי הדיבידנדים, ושהמנהלים המוכשרים ביותר יבחרו לנהל את החברות. כמחצית ממשרות הדירקטורים פנויות, ויש צורך באיושן". היא נתנה כדוגמה את חברת החשמל לה אין דירקטור כבר יותר משנתיים, והדגישה את חשיבות התעשיות הביטחוניות אחרי אירועי שבעה באוקטובר.

נועה קיסר, סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות אמרה בדיון: "הרשות עשתה מאמצים כבירים כדי להגדיל את ייצוג האוכלוסיות בנבחרת שנבנתה, והצלחנו להגדיל את היקף המועמדים והאוכלוסיות שנבחרו. יש התאמה של תנאי הקבלה כדי לעודד ולגוון את הנבחרת. שהיא הרבה יותר מגוונת מנבחרות קודמות. יש דירקטורים שנכנסים לא באמצעות הנבחרת, אם השר מצא שאין מועמד ראוי הוא יכול להביא מועמד שראוי בעיניו. מדובר באירוע שאינו קורה באחוזים גבוהים ובממשלה הנוכחית היו שבעה מקרים כאלה".

עוד הוסיפה: "החובה לגבי הגיוון המגדרי מוטלת על החברות עצמן. קבענו יעדים לגיוון התעסוקתי לעובדי החברות הממשלתיות, וכן הקמנו קורס במימון שלנו לממוני גיוון בחברות ממשלתיות, ובפרט ל- 17-20 החברות הגדולות (שמחזיקות 96% מנכסים ועובדים). יש כ- 42% נשים בדירקטורים".