חברי הקואליציה יודעים לצעוק – אבל לא לבצע

אין דבר יותר טבעי ושפוי מאשר לנסות לתקן את מה שהתקלקל ולהסיק מסקנות לנוכח התוצאות הקטסטרופליות של מעשי העבר. ולמרות זאת מלאה התקשורת בגידופים ובגינויים כלפי מי שהתכנס שלשום בירושלים וקרא לתקן את מעשה הטיפשות והרשע שכונה "התנתקות" - ולחזור להתיישב בגוש קטיף. יאיר לפיד, בני גנץ, בן כספית ושות', במקום שיכו על חטא התמיכה במעשה הטירוף של ממשלת שרון, במקום שיתחרטו על השמחה לאיד עקורי קטיף, במקום שיסיקו מסקנות וישנו כיוון - פצחו במסע של דה־לגיטימציה והזדעזעות מעושה. הם ניסו להשחיר דווקא את מי שקראו לחזור לשפיות.

כי ברור לכל מי שמסרב להמשיך להונות את עצמו, שמה שהיה עד 7 באוקטובר אסור שיימשך. עד אז מה ששרר היה הפקרתה של רצועת עזה לאויב - החל מהסכמי אוסלו ב־1994, דרך העקירה ב־2005 והמשך בתיאוריית ה"סבבים" והונאת הרתעת חמאס. בשבוע שעבר חזרנו בדם ובאש לנווה דקלים ולגוש קטיף, במטרה לוודא שאיש לא יוכל להציב שם שוב רקטות, לחפור מנהרות או לאמן צבאות של נוחבות בדרך לבארי ולניר עוז.

מי שממשיך להשלות את עצמו ואותנו שאחרים ידאגו לביטחון שלנו - האו"ם, הקטארים, הצרפתים, ארגון הטרור של אבו מאזן, הוא זה שחייב הסתכלות פסיכיאטרית דחופה. הוא ההזוי שמסכן שוב את ביטחון המדינה ותושבי העוטף. החובה לשלוט ביטחונית ברצועה לא מחייבת בהכרח להקים מחדש את ההתיישבות, אף שזו היתה דרכה של הציונות מאז ומעולם. אפשר להתווכח ולהציע מודלים שונים לכך, אבל נקודת מוצא אחת משותפת לכולן - אסור לחזור לתפיסות העבר שגרמו להפקרת תושבי העוטף. בהקשר הזה גם לא מעניין מה חושבים בהאג ובוושינגטון, כי בלי שנשלוט ביטחונית ברצועה כדאי להתחיל לחפש דרכונים זרים, לא נוכל להגן על עצמנו ולהבטיח את עצם קיום המדינה.

מדיניות שמאל על מלא

למרות זאת, לא ניתן להסביר ולהצדיק את ההתנהלות של חברי הכנסת והשרים שנכחו בכנס, מהמפלגות שנמצאות עכשיו בשלטון - כיוון שכינוס החזרה לקטיף נראה ונשמע בדיוק כמו כנסי אופוזיציה שערך הימין האידיאולוגי נגד ממשלות שמאל עוינות לאורך השנים.

אנו לתומנו סברנו שחברי הקואליציה שנכחו שם נמצאים בשלטון ואוחזים בהגה המדינה. הם אמנם נהנים ממנעמי השלטון, אבל זה שנים - מי שעומד בראשם מיישם את מדיניות הצד השני. לכן גם היום הם וממשלתם מאכילים ומחזקים את האויב באוכל ובדלק; לכן הם הורידו את "עצימות" המערכה בדרום הרצועה ולא חסמו את הגבול למצרים; לכן הם הסכימו להישפט בהאג ושלחו לשם את אהרן ברק כנציג שלהם; לכן הם מממנים ומקיימים את הרשות הפלשתינית.

כרגיל, הקול קול ימין והידיים - שמאל על מלא. כי לאיש מבין חברי הקואליציה אין עוז לדרוש לשלוט בדרך שלהם או לפרוש מהממשלה. זעקות וקריאות כן, מעשים - רק אם זה ישתלם.