ההתנגדויות הוסרו והדרך לאישור התקציב נסללה: הממשלה אישרה היום (שני) את תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024, שהביא שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. ההצעה כוללת הוספת עשרות מיליארדים לצרכים הבטחוניים והאזרחיים של המלחמה. שישה התנגדו - בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר, יפעת שאשא-ביטון ושלמה קרעי. השאר הצביעו בעד.
הצעת התקציב כוללת מעטפת שלימה למילואימניקים, ללוחמים ולבני משפחותיהם בהיקף של 9 מיליארד ש״ח לתוכנית "מתגייסים למילואים". בנוסף, מיליארדי שקלים לחיזוק החזית האזרחית בצעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש ב- 3 מיליארד ש״ח, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד. התקציב הקרוב נחשב לאחד החשובים ביותר שידעה המדינה, בעיקר בשל הוצאות המלחמה המרובות וההתאמות הנדרשות שצריך לעשות בעקבותיה.
לאחר ששרי הממשלה כבר התיישבו לדיון, דפי התקציב החדש חולקו, ואז שר הביטחון הודיע: "יש פערים בתקציב, אני לא מוכן". גלנט דרש ברגע האחרון 25 מיליארד שקלים נוספים מעל מה שהוסכם. הוא הצביע בעד לאחר שהובטח לו שידון על כך בהמשך. שר התקשורת שלמה קרעי הצביע נגד התקציב: "קיצוצים לא אחראיים".
השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר דרש תוספת של שמונה מיליארד שקלים ויסתפק בכרבע מהסכום. לפי שעה הוא יצביע בעד התקציב. אלו ההסכמות שהושגו: תוספת של שני מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי; תקציב המשטרה בניגוד לכל המשרדים האחרים לא יקוצץ. כמו כן יבוטל הקיצוץ המתוכנן במשרד ובמשטרה, בסך 469 מיליון שקלים. כמו כן, יישמר הסיכום הקודם בין הצדדים, על סך 9 מיליארד ש"ח תוספת.
בנוסף, תינתן תוספת תקציבית נוספת של 2,275 מיליארד שקלים בתקציב המשטרה לביטחון לאומי והגופים השונים תחתיו, על מנת להתמודד עם אתגרי ביטחון הפנים של אזרחי ישראל.
במהלך הלילה נפתרו המחלוקות מול שרי הבריאות, החינוך, התחבורה ואחרים שהודיעו כי הם מתנגדים לתקציב, בין היתר על ידי מנגנון לצמצום חלק מהקיצוצים או הקמת ועדות שיבחנו את מהלכן. נוסף על כך, במסגרת "משחק הכיסאות" בממשלה נסגר משרד מעמד האישה של השרה מאי גולן, אך סוכם כי היא תישאר שרה לשוויון חברתי (במקום שיקלי).
סמוטריץ' בעת אישור התקציב בממשלה: "היום משנים את סדר העדיפויות ועוטפים את המילואימניקים והלוחמים שלנו! אני מבקש להודות לראש הממשלה והשרים על ההתגייסות והתמיכה בתקציב מלחמה אחראי עבור המילואימניקים ואזרחי ישראל. אני מודה לגורמי המקצוע במשרד האוצר על העבודה המאומצת, ולנגיד בנק ישראל פרופ׳ אמיר ירון על התמיכה והסיוע. זהו תקציב שיחזק את מדינת ישראל בביטחון בחזית ובעורף וישמור על עוצמתה של הכלכלה הישראלית".
במהלך הלילה נועדו השרים קיש וסמוטריץ' ונמנע הקיצוץ הדרמטי בתקציב ההשכלה הגבוהה. השרים החליטו להקים ועדה שתבחן את כל המודל של ההשכלה הגבוהה בות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), ה-200 מיליון המתוכננים להיות מקוצצים בוטלו ואילו 500 מיליון נוספים ייספגו על ידי המועצה להשכלה גבוהה בלי שהאוניברסיטאות ייפגעו. במשרד החינוך עצמו, מקיצוץ מיועד של מיליארד שקלים יקוצצו לבסוף 300 מיליון בלבד מתקנים במשרד ולא בתוספות המיועדות. עוד החליטו השרים על תוספת של 280 מיליון לטובת המפונים מצפון ודרום.
כמו כן, נמנעו שינויים מבניים משמעותיים במשרד הבריאות ומסתמן כי התקבלה תוספת חלקית לנושא בריאות הנפש, וכעת אנשי משרד הבריאות קרובים להסכמות מול משרד האוצר גם כן.
העבודה השקטה שנעשתה בין השר אוריאל בוסו לפקידי האוצר הובילה במהלך הלילה לגישור על חלק מהפערים. עוד במהלך הלילה הסירה השרה מירי רגב את התנגדותה לאחר שקיצוצים מתוכננים בפריפריה נמנעו. בהודעת השרה נמסר הבוקר כי בתקציב הקרוב יוקצו גם תקציבים ייעודיים, לטובת קידום תוכנית "מחברים את ישראל" הכוללת הקמת רשת מסילות רכבת לנוסעים ומטענים, באורך של כ-300 ק"מ, מקריית שמונה ועד אילת.
כאמור הבוקר עוד נמשכות הפגישות בין אנשי אגף תקציבים ושר האוצר לשרים שטרם הודיעו על תמיכה בתקציב: השרים קרעי, ארבל ובן גביר. הבוקר הגיע בן גביר לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, שכן התנגדות שלו לתקציב היא גם סיכון פוליטי לממשלה.
עוד לפני כניסתו לפגישה הודיע השר כי שריו יתנגדו לתקציב אם לא ימנע הקיצוץ בגובה מיליארד שקלים במשרד לביטחון לאומי. גורמים בסביבת השר בן גביר אמרו הבוקר כי "דווקא עכשיו, אחרי ה-7 באוקטובר, לקצץ מיליארד ש"ח מתקציב המשטרה זה חוסר אחריות משווע ואי הבנה מינמאלית של מה קרה כאן לפני מאה ימים. השוטרים מנעו מהאויב להגיע לשערי תל אביב ולהמשיך את הטבח בדרום. הניתוק של פקידי האוצר שגוררים את השר סמוטריץ ' - פשוט לא נתפס".
בשל היעדר שינויים מהותיים בנושא משרדי הממשלה וחוסר הרצון לקצץ תקציבים לטובת השרים והחוק הנורבגי, הודיעו כבר אמש שרי המחנה הממלכתי כולם כי יתנגדו בהצבעה על התקציב. מדובר בשרים גנץ, טרופר, סער, איזנקוט ושאשא ביטון. אולם להתנגדותם לא צפויה להיות השפעה על התקציב. השרה שאשא ביטון אמרה במהלך הלילה כי ״במציאות שנוצרה עקב המלחמה נדרש תקציב אחראי ומהודק, אך אי אפשר לגלגל גזירות ומיסים על הציבור, במיוחד כשאין דוגמה אישית מצד הממשלה, כמו למשל איחוד משרדים, ויתור על ח״כים נורווגים, כספים קואליציונים ועוד. הממשלה צריכה לעשות קודם כל את המאמץ שלה ולא ללכת למקום הקל - שהציבור ישלם".
אמש בישיבה נזף יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ בשרים: "אני לא מחזיק במשרד ולא נאבק בתקציב, אבל תראו, אנחנו צריכים לחוש מה שמתרחש: קואליציוני, נורווגי, איחוד משרדים, הקפאת שכר – יש להם משקל סמלי אדיר, גם אם מבחינה פיסקלית זה לא הכסף הגדול. יש כאן בעיה גדולה בדוגמה האישית ובנראות של הממשלה. אני מסתכל על התקציב וחושב שמהר מאוד ניכנס לתקציב חוזר או מחודש. למשל, מנהלת תקומה צפונית טרם הוקמה, וחבל!
גנץ פנה לנתניהו: העתיד תלוי ב-3 רגליים: ביטחון, אחריות פיסקלית, ומנועי צמיחה – כמות ההסתות היו צריכות להיות יותר גדולות, לכן לא נתמוך בתקציב - צריך לראות יותר משאבים כלכליים וסמליים בתקציב.
יו״ר תקווה חדשה, השר גדעון סער, הודיע כי יצביע גם כן נגד התקציב: ״ניהול סיכונים כלכלי במצב שבו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגירעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה. ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים".
"החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית (כגון: קיצוץ בשנת 2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים) יקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו