הדיון הוכרע לפני שהחל: "מי שיחכה לעסקה מושלמת עלול לפגוש גופות"

הכיבוד היה טיפוסי לישיבות ממשלה. זה התחיל במאפים מתוקים עם גבינה וחמוציות, המשיך לטורטיות עם טונה ותירס, הסלים לפיצה קרה בלי תוספות ונגמר באזור שלוש בלילה בסנדויצ'ים עם גבינות (לבנה ושמנת) – אמנם הכיבוד היה רגיל, אבל הישיבה דווקא הייתה היסטורית.

לא כל יום יוצא לבני אנוש לעמוד מול דילמה בלתי אפשרית שלקוחה מסרטים הוליוודיים,  להכריע בין חיים לחיים, לחתוך בבשר החי, לקבוע גורלות, זה היה בכל דקה ודקה בדיון. חטופים שמשתחררים מול חטופים שנשארים,  אימהות מול אבות, בנים של מול בנים של, שחרור חיים מול סכנת חיים לחיילים. צריך לומר את האמת - הדיון הזה הוכרע עוד לפני שהתחיל. אחד השרים הגדיר זאת "לדון בשאלה האם להביא ילד לעולם עם אישה בהיריון". ועדיין הדיון הזה היה חשוב, כדי לשמוע, להעמיק, לצלול לפרטים, לקחת אחריות קולקטיבית, לשדר אחדות ועוצמה בהמשך.

הלחימה תחזור

הישיבה התחילה בערך בשעה שמונה ורבע. באזור חצות וחצי אחרי שגורמי הביטחון - הרמטכ"ל, ראש השב"כ והמפכ"ל סיימו את הסקירות ויצאו מהישיבה, אחריהם יצאו גם חלק מחברי הקבינט המצומצם.

הישיבה עצמה הסתיימה לקראת שלוש בלילה. השרים מעידים על דיון מעמיק, ענייני, יסודי. שני נושאים כבדי משקל עמדו במרכזה של הישיבה וחזרו על עצמם בשאלות השרים: א. האם ההפוגה תגרור הפסקת הלחימה. ב. הסיכון לחיילים בזמן ההפוגה. בסוגיית הפסקת הלחימה דנו ארוכות, הטיעונים היו מוצדקים - חמאס יגרור אותנו יום אחר יום בהבטחות לשחרור חטופים נוספים, הלחץ העולמי יגבר, הסכנה לחיילים, כל זה עשוי להפסיק את הלחימה. ראש הממשלה וחברי הקבינט המצומצם ביחד עם ראשי זרועות הביטחון חזרו והבטיחו לשרים - הלחימה תחזור בעוצמה רבה אחרי ימי ההפוגה.

לא כל יום יוצא לבני אנוש לעמוד מול דילמה בלתי אפשרית שלקוחה מסרטים הוליוודיים, להכריע בין חיים לחיים, לחתוך בבשר ולקבוע גורלות

למעשה זה היה מה ששינה את דעתו של סמוטריץ'. כזכור, שר האוצר הוציא הודעה לפני הישיבה על התנגדות למתווה. מה שינה את דעתו? הכנסת סעיף נוסף להחלטת הממשלה, סעיף 6.4 שאומר שתוקף ההחלטה על ההפוגה יפוג בתום עשרה ימים, ובכך נותן את כל האפשרות להחזיר את 98 הנשים והילדים המוחזקים בידי חמאס (כל יום עשרה), אך גם קובע דד-ליין להפוגה שאחריו תחזור הלחימה.

לסוגייה הקשה הנוספת - סיכון לחיילים בזמן ההפוגה לא הייתה תשובה חדה וברורה. הדילמה בלתי אפשרית. כך לדוגמא שאלו השרים על תרחיש לפיו חייל צה"ל רואה חמוש שמתקרב אליו, האם יירה ויסכן את המשך הפסקת האש והעברת החטופים או שיבליג ויסתכן.

להציל חיים

לדברי הרמטכ"ל תהיה הוראה לנצירת אש, אך הוא גם הבהיר שמה שמדובר עליו בחדר ישיבות ממוזג קשה להעביר לשטח ובוודאי שבמקרה של סכנת חיים יסוכל האיום. גם סוגיית העברת הדלק במסגרת העסקה קיבלה מענה "טריקי", על פי גורמי הביטחון הם אמנם יודעים לעקוב אחר הדלק והציוד שיוכנס לעזה, אך האם יכולים למנוע ממנו להגיע לחמאס? לא בטוח.

הדלק יעבור לאונר"א אך אין ערובה שהחמאס לא ייקח את הדלק משם, בנוסף לעובדה שהאונר"א עוין בעצמו את ישראל ומקורב לחמאס.

השר חילי טרופר אמר לישראל היום: "זה לא מתווה מושלם אך המתווה הכי אפשרי בעת הזו. מי שיחכה לעסקה מושלמת יחכה עד אין סוף ועלול לפגוש גופות. אם יש הזדמנות להציל חיים באופן מוחשי, אם המחיר ברור וסביר זה הדבר הנכון לעשות". לדבריו "ישנם שני חששות עיקריים- חידוש המלחמה אחרי ימי ההפוגה וסיכון הכוחות".טרופר מסביר, כי אלו "חששות אמיתיים, אבל יש מענים טובים יחסית לדבר הזה, ישנה נחישות חד משמעית להמשיך במלחמה. אחרי מימוש המתווה. יכול להיות שהמתווה ימשך עוד כמה ימים ואם זה בגלל שנקבל כל יום עוד עשרה חטופים זה מבורך. גם אם היא תיגמר אחרי עשרה ימים ונראה כל יום עשרה חטופים זה דבר מצוין".

לגבי סיכון הכוחות, אמר טרופר, כי "לא נכון בישיבת ממשלה להיכנס לטקטיקה של השטח, זה לא עובד ככה. יכול להיות שיש מחבלים בצד שלהם שנמצאים בפירים ויצאו וינסו לפגוע, בעיקרון ההוראה תהיה שכל מי שיסכן את הכוחות – ייפגע. אני סומך על המפקדים שישמרו על חיילינו". השרים מעידים על דיון ענייני ומכובד כיאה לגודל השעה. ועדיין נרשמה התלקחות בין השרים מיקי זוהר ובן גביר, שהדלפתו יצרה התלקחות נפיצה מאד, אולי הנפיצה ביותר מאז תחילת הלחימה. זוהר אמר ל"ישראל היום", "איתמר בן גביר ממשיך בפופוליזם הריק מתוכן שלו, ומדליף מישיבות הממשלה רק בשביל להתחבב על בייס מסוים, הוא חסר אחריות, ולא ראוי להיות חבר בממשלה".