צעד אמיץ: למרות האזהרות ולמרות ניסיון העבר - גנץ שעט לאירוע

אם לפני שבוע היו אומרים לשר המשפטים יריב לוין שהוא צפוי לשבת לישיבת עבודה עם גדעון סער, או שהיו אומרים לבני גנץ שיישב בקוקפיט עם נתניהו - הם היו צוחקים. אם לפני שבוע היו אומרים ליריבים האידיאולוגיים בן גביר ואיזנקוט, טרופר וסמוטריץ', שהם יישבו ביחד - תגובתם היתה גיחוך, לכל הפחות.

לא מעט אנשים הזכירו לגנץ שהוא כבר נכווה בעבר מנתניהו, וחזרו על הקלישאה ש"טיפשות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה". ועדיין - גנץ קפץ

חמש מערכות בחירות שורפות, ייצריות ומפלגות ושנה פוליטית בוערת, עם ביטויים קשים וחילופי מהלומות מילוליים, נעלמו השבוע בתוך 20 דקות של פגישת נתניהו וגנץ.

כמה שעות לאחר מכן, בבסיס הקריה בתל אביב, הם כבר ישבו ביחד בקבינט הביטחוני, חבורה גדולה בחדר אחד, וניהלו את המלחמה הקשה ביותר שידעה ישראל מאז מלחמת יום כיפור.

זה עבד מצוין. בלי חילופי עקיצות, בלי אווירה מתוחה, בלי האשמות, בלי לקטוע זה את זה. כלום. רק דיון ביטחוני רציני, מעמיק ויסודי. כל כך רציני שבמשך שעות של דיון סוגיית האחדות בכלל לא היתה "אישו". רק בסוף הישיבה, ב־1:00 בלילה, נזכר נתניהו לומר כמה מילים על ההרכב החדש ולהודות לבני גנץ על ההירתמות.

זה עוד מוקדם, מאד מוקדם, ועדיין - לא מופרך לחשוב שביום רביעי השבוע בני גנץ עשה את הצעד המשמעותי ביותר לעבר תואר ראש הממשלה ה־20 של מדינת ישראל.

לגנץ היו כל הסיבות שבעולם להישאר בחוץ. המחדל החמור נדבק לממשלת נתניהו־דרעי־סמוטריץ'־בן גביר־גולדקנופף. הוא יכול היה להישאר בחוץ, להסתפק באמירות הגיוניות על תמיכה וגיבוי מהאופוזיציה.

למעשה, לא מעט אנשים הזהירו אותו שהמבצע הצבאי ייקח זמן, שלישראלים יש זיכרון קצר, שבהתחלה הם ימחאו כפיים אבל אם יקרו אסונות נוספים הוא ייתפס כחלק מהאחראים. לא מעט גורמים אמרו לו שאחרי שנה שלמה של סקרים מחמיאים הוא קופץ ראש מעמדת ה"אלטרנטיבה" לעמדת "שותף". הזכירו לו שהוא כבר נכווה מנתניהו, וחזרו על הקלישאה ש"טיפשות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה". ועדיין - גנץ קפץ.

לא רק קפץ, הוא עשה זאת בלי תנאים לפיטורי שרים מכהנים, בלי להכניע, בלי דרישות לתיקים - רק השפעה על קבינט המלחמה.

דקה אחרי המלחמה וגנץ בחוץ

שפה פוליטית לא תעזור פה, זו המהות. גנץ ואיזנקוט לא יכולים לראות מלחמה על הבית ולא להיות מעורבים. אחד מהאנשים הקרובים לשניים אמר השבוע כי מי שחושב שבזמן שכפתו ילדים, אנסו נשים, שרפו משפחות וחטפו קשישות גנץ ואיזנקוט יכולים להסתפק בלתרום דם במקום להצטרף למלחמה ולהקיז דם - לא מכיר אותם מספיק.

האידיליה מישיבת הקבינט תישמר בשבועות הקרובים. לא יהיה קרב פוליטי על תפקידים או תיקים, לא תהיה חתירה למגע לממשלת אחדות. גנץ הודיע לנתניהו שההצטרפות לממשלה היא רק לתקופת המלחמה. דקה לאחר שהיא תיגמר - הוא בחוץ.

66 ח"כים הצביעו אמש בעד ממשלת החירום החדשה (רק 4 התנגדו). בהסכם נשמר מקום להצטרפותו של יו"ר האופוזיציה. האם יצטרף? בינתיים לא. אחרי שתי ישיבות סיעה של יש עתיד, ההחלטה היא להישאר בחוץ, אבל לא מעט קולות במפלגה חושבים שזו טעות. ללפיד טיעון ריאלי: הדרישה להוציא בעיקר את בן גביר היא לא פוליטית - היא מהותית.

הישארותו, לתפיסתו של לפיד, מקשה את היכולת לנצח במלחמה. השבועות הקרובים יהיו קשים עבור לפיד, תחושת חוסר הרלוונטיות היא מועקה של כל פוליטיקאי. לפיד הוא אדם חכם, בעל אחריות, לא מקובע, לא מפחד משינויי עמדות ופתוח לחשיבה. אם המלחמה תימשך וההצלחות יהדהדו, דברים עשויים להשתנות.